רשלנות בניתוח אפנדיציט (הסרת תוספתן) / עורך דין ירון מויאל

דלקת חריפה של התוספתן (אפדניציט או אפנדיציטיס) מתפתחת לרוב כתוצאה מחסימה של התוספתן על ידי שאריות מזון והיווצרות חיידקים במקום. הדלקת בתוספתן מאופיינת בכאבים עזים בצד ימין של הבטן התחתונה, ולעיתים גם בחילות, הקאות, חום, ושלשול. היות וסימני המחלה כלליים ומאפיינים מחלות בטן אחרות רבות, ישנו קושי באבחון חד משמעי שלה. לכן, כיום מקובל לעשות שימוש בסריקת CT  או אולטרה סאונד בכדי לבחון האם המטופל סובל מדלקת זו.

אבחון בזמן חשוב ביותר שכן אבחון מאוחר עלול להוביל להחמרה משמעותית במצב המטופל ובמידה וישנו  סיכון להיווצרות נקב בתוספתן במידה והדלקת לא תטופל בזמן, מצב אשר עלול להעמיד את המטופל אף בסכנת חיים. בתי המשפט בישראל דנים בין היתר במקרים של רשלנות בניתוח אפנדיציט, בהם הצד הנפגע תובע פיצוי בגין הנזקים שנגרמו לו.

יש לציין כי לא כל נזק במהלך או עקב ניתוח אפנדיציט מעיד בהכרח על רשלנות רפואית ומהווה עילה להגשת תביעת פיצויים. לכן, מומלץ לקבוע פגישת ייעוץ ראשונית עם עורך דין רשלנות רפואית לפני נקיטת כל הליך מול הרופא המטפל או המוסד הרפואי. משמיעת פרטי המקרה מפיכם ומעבר על מסמכי התיעוד הרפואי יוכל להסביר לכם עורך הדין האם במקרה שלכם קיימת עילה להגשת תביעה, מה דרך הפעולה המומלצת (לעיתים ימליץ עורך הדין על הליך גישור ולא על הגשת תביעה), סיכויי ההצלחה וגובה הפיצוי הצפוי. בהמשך יוכל עו”ד רשלנות רפואית להכין את כתב התביעה ולייצג אתכם בהליכים עד לסיומם ולקבלת פיצוי הולם.

הטיפול המקובל באפנדיציט הוא ניתוח להסרת התוספתן תחת הרדמה כללית. מדובר בניתוח דחוף, אלא אם כן מדובר בדלקת כרונית בה אין סיכון לניקוב התוספתן. כיום הניתוח מבוצע לרוב בשיטה לפרוסקופית (חדירה לבטן המנותח דרך מספר חתכים קטנים בדופן הבטן, וביצוע הניתוח בפיקוח מצלמה), וזאת בניגוד לפתיחת הבטן, שיטה בה היה נהוג להשתמש בעבר. הבחירה בשיטה של חתך רחב נעשית רק במקרים בהם השיטה הלפרוסקופית לא מתאימה למצבו של המטופל, כגון מטופלים הסובלים מהשמנת יתר או מטופלים שסבלו בעבר מהידבקויות באזור האגן, וכן כאשר מתגלה בכך צורך במהלך הניתוח עצמו לדוגמה עקב דימום מסיבי או קושי להגיע לתוספתן בשיטה הלפרוסקופית.

עילות להגשת תביעת רשלנות רפואית בניתוח אפנדיציט:

• אי הפניית המטופל לבדיקות נוספות נדרשות לאבחון מצבו הרפואי.
• אי הפניה לניתוח עקב ביצוע בדיקות באופן לקוי ו/או פענוח שגוי של תוצאות הבדיקות.
• איחור בביצוע ניתוח דחוף – כאמור, התמהמהות בהפניה לניתוח עלולה להוביל להתדרדרות קשה במצב המטופל עד כדי סכנת חיים..
• ביצוע ניתוח שלא לצורך – בהקשר זה חשוב לציין כי ב- 2-3% מהמקרים מתברר במהלך הניתוח כי  אבחון הדלקת היה שגוי, ולא היה צורך לנתח את המטופל. אחוזים אלו נחשבים סבירים בתחום עקב הקושי באבחון, ויותר נכון בשלילת הדלקת. ההנחה המקובלת היא שעדיף לבצע ניתוח זה, אשר נחשב לשגרתי ובלתי מסובך, ולא לקחת את הסיכון בהיווצרות נקב בתוספתן, סיכון בעל השלכות חמורות יותר.
• רשלנות רפואית בתהליך ההרדמה – רשלנות בהיבט זה יכולה לבוא לידי ביטוי בבחירה לא נכונה של שיטת ההרדמה, חומרי ההרדמה, המינונים ועוד. רשלנות רופא מרדים יכולה לבוא לידי ביטוי גם במעקב לקוי אחר מצב המטופל במהלך הניתוח ובשלבי ההתאוששות ממנו.
• ביצוע ניתוח על ידי פתיחת הבטן שלא לצורך – ניתוח בשיטת חתך רחב כרוך בסיכונים רבים יותר ובתקופת החלמה ארוכה וקשה יותר בהשוואה לניתוח בשיטה הלפרוסקופית ולכן פונים לשיטת פתיחת הבטן רק כאשר אין ברירה אחרת.
• רשלנות במהלך ההליך הכירורגי עצמו – עילות להגשת תביעת רשלנות בניתוח בהקשר זה יכולות להיות לדוגמה פגיעה באיברים סמוכים עקב חוסר זהירות של הרופא המנתח, אי זיהוי סיבוכים בניתוח או טיפול לקוי בהם.
• רשלנות במעקב אחר מצב המטופל לאחר הניתוח – יש לעקוב אחר מצב המטופל בכדי לוודא כי אינו סובל מסיבוכים כגון זיהום, דימומים ועוד.
• אי הסכמה מדעת – ביצוע הניתוח ללא קבלת הסכמתו בכתב של המטופל ו/או אי מתן הסבר מלא על ההליך, אפשרויות טיפול אחרות, סיכויים וסיכונים בניתוח וכו’.

ייעוץ וייצוג על ידי עורך דין רשלנות רפואית

כאמור, מומלץ שלא לנקוט צעדים באופן עצמאי מול הרופא המטפל או המוסד הרפואי כאשר עולה חשד לרשלנות רפואית, שכן טעויות בהתנהלות עלולות לפגוע בסיכויי התביעה בהמשך. חשוב לציין כי לא כל עורך דין נזקי גוף מתמחה בתחום של רשלנות רפואית, ולכן כדאי לפנות לעורך דין המתמחה ספציפית בתחום זה. עוד נציין כי חל על תביעות מסוג זה חוק ההתיישנות, והכנת התביעה יכולה להיות מורכבת, ולכן יש לפנות לעורך הדין בהקדם האפשרי.

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אתכם:
פגישת ייעוץ ראשונית עם עורך דין רשלנות רפואית
רשלנות רפואית מצד הרופא המרדים
נטל ההוכחה בתביעות רשלנות רפואית