 תביעות רשלנות רפואית רבות מוגשות על רקע של היעדר אבחון רפואי נכון או אי אבחון בזמן של מחלה, וגרם לאי קבלת טיפול מתאים. התביעות הנפוצות ביותר בהקשר זה הן במקרי מחלות ממאירות כגון סרטן, מקרי התקף לב או דלקת קרום המוח בקרב ילדים. ללא ספק, הסיבה לכך היא הפגיעות הקשות עמן עלול להיוותר החולה כתוצאה מן המחלה ובמקרים קשים יותר מות החולה.
במקרים רבים, בטעויות אשר הובילו לחוסר אבחון או אבחון מאוחר מעורבים מספר רופאים, דבר המוביל למורכבות רבה של התביעה. תביעת רשלנות רפואית על רקע אבחון המחלה יכולות להיות מוגשות בין היתר בעילות הבאות:
אנמנזה הינה ההיסטוריה הרפואית של החולה ומחובתו של הרופא לגבות מהחולה אנמנזה מפורטת: פרטי המחלה והתסמינים בהם הבחין החולה כשהחלה המחלה, מחלות עבר, תרופות שהחולה נוטל, אלרגיות, רגישויות, סיפורו המשפחתי ועוד. היות והחולה פעמים רבות לא יודע אילו עובדות חשובות ורלוונטיות, זוהי אחריותו של הרופא לחקור את החולה באשר לכל מידע אשר עשוי להיות רלוונטי לתלונתו הנוכחית באשר למצבו הבריאותי. מחלות ותסמונות רבות פוגעות במערכות גוף שונות ומצריכות שיתוף פעולה בין המטפלים השונים בכדי להבטיח טיפול ומעקב ראויים אחר מצב החולה. עובדה זו מגבירה עוד יותר את החשיבות של קבלת תמונת מצב מלאה מן החולה ככל הניתן. במקרים רבים, הפנייה הראשונה של החולה תהיה לרופא המשפחה. מקרים בהם הרופא לא התייחס לתלונות האדם כראוי למרות סימפטומים המעידים על בריאות קלויה, ולא הפנה את החולה לרופא מומחה, יכולים להוות עילה לתביעת רשלנות רפואית. אם רופא אכן מפנה את החולה לבדיקות רלוונטיות, בין אם מדובר על רופא המשפחה או רופא מומחה, עליו לפענח את תוצאות הבדיקות ובמידת הצורך, להפנות את המטופל לקבלת טיפול רפואי מתאים. אבחון שגוי של תוצאות הבדיקות או אבחון מאוחר שלהן, למרות שהיו לרשות הרופא כל האמצעים הרפואיים והטכנולוגיים הדרושים, יכולים להוות עילה לתביעת רשלנות רפואית באבחון. סיכויי תביעת רשלנות רפואית באבחון מחלותחשוב להבין כי לא כל תביעת רשלנות רפואית באבחון מחלה תסתיים בפסיקת בית המשפט לטובת התובע. מחלות אינן תמיד ניתנות לאיתור מחלות בזמן. בית המשפט יקבע כי התקיימה רשלנות רפואית ויפסוק לטובת הצד התובע כאשר לא אובחנה מחלה או היה איחור באבחונה, האדם לא קיבל טיפול ראוי ועקב כך התדרדר מצבו הבריאותי. על עורך דין מצד התביעה להוכיח “קשר סיבתי” בין הרשלנות באבחון המחלה ובין הנזק שנגרם לחולה. במילים אחרות, רשלנות רפואית באבחון תיקבע במקרים בהם היו קיימים אצל המטופל סימפטומים שהיו אמורים לעורר חשד אצל הרופא, והרופא כשל בפענוח שלהם או לא הפנה לבדיקות נוספות או לרופא מומחה. בתי משפט קובעים רשלנות רפואית במידה והרופא לא פעל כפי שמצופה מרופא סביר לפעול, על פי הסטנדרטים הרפואיים והידע הרפואי שהיו קיימים כאשר נערך האבחון. בתי המשפט מניחים אחריות גם על כתפי החולה לקחת את גורלו בידיו ומצפים ממנו להפעיל שיקול דעת. לדוגמא, במידה והחולה לא ביצע את ההנחיות שקיבל מן הרופא, אין באחריות הרופא לבדוק ולוודא זאת. כמו כן, במקרים בהם החולה ניתק קשר עם הגורם המטפל או לא שיתף פעולה עם הטיפול, בית המשפט ייטה לפסוק לטובת הנתבע. מומלץ להתייעץ עם עורך דין רשלנות רפואית במידה ואתם סבורים כי נגרם לכם או למישהו מבני משפחתכם נזק עקב היעדר אבחון רפואי נכון או אבחון מאוחר. עו”ד רשלנות רפואית יוכל לבחון את המקרה ולבדוק האם ישנה עילה להגשת תביעת רשלנות רפואית, ולכוון אתכם באשר לצעדים הרצויים הבאים. לחצו לקביעת פגישת ייעוץ ראשונית חינם עם עורך דין ירון מויאל. מאמרים נוספים שעשויים לעניין אתכם: |