 לידה מכשירנית הינה לידה אשר נערכת תוך שימוש במכשיר ואקום (שולפן ריק) או מלקחיים. כיום, בין 8 ל-9 אחוזים מן הלידות הווגינליות הינן לידות מכשירניות. בישראל נעשה שימוש בשתי השיטות, וההחלטה באיזו לבחור נעשית בדרך כלל בהתאם למיומנות ולניסיון של הצוות המטפל בשיטות אלו. השימוש במכשיר ואקום או מלקחיים נעשה בשלב השני של הלידה, לאחר שהאישה מגיעה לפתיחה מלאה, וראש התינוק נמצא נמוך מספיק.
לידה מכשירנית נערכת במידה ויש צורך לזרז את מהלך הלידה או בכדי להימנע מסיבוכים שונים, בין אם מדובר על נסיבות הקשורות ביולדת או בעובר. הצורך בזירוז לידה ברובם של המקרים נדרש עקב השפעת האפידורל, אשר יכול להביא להארכת השלב השני של הלידה. במקרים בהם הלידה מתארכת והיולדת מתעייפת, הנטייה תהיה להעדיף ביצוע לידה מכשירנית בכדי לא לסכן את העובר. בין הסיבוכים והנסיבות אשר יכולים להביא ללידה מכשירנית:
סיכונים בלידה מכשירניתהסיכונים במהלך לידה מכשירנית הינם נמוכים וסיבוכים קשים אינם נפוצים. במידה וישנה מצוקה עוברית, הסיכון הינו מחושב ומינימלי. לידת וואקום יכולה ליצור נפיחות באזור ראש התינוק. זו חולפת בדרך כלל לאחר יומיים או שלושה, ואינה מותירה נזק. לידה כזו כמו גם לידת מלקחיים יכולות להביא לשריטות או פציעות בקרקפת העובר, אדמומיות, חבורות ופגיעות אסתטיות בפני התינוק ובאוזניו. סיבוכים נדירים יותר הם דימומים בקרקפת ודימום מוחי, אשר עלולים להוביל לאנמיה או לצהבת. סיבוכים נוספים הם שברים בגולגולת או בעצם הבריח, פגיעה בעצבים בעמוד השדרה, פגיעות שונות בפנים כגון פגיעה בעצב הפנים ודימום ברשתית. תועדו גם מקרים נדירים יותר של פגיעה מוחית. פגיעות לידה מכשירנית יכולות לגרום לתינוק קושי לינוק. באשר ליולדת, הן ואקום והן מלקחיים מעלים את הסיכון לפגיעות בתעלת הלידה, בנרתיק, בשלפוחית השתן ובצוואר הרחם, וכן קרעים חיצוניים, פגיעה ברצפת האגן, שטפי דם, אצירת שתן, חום ועוד. מתי תיקבע רשלנות רפואיתלידה מכשירנית דורשת מיומנות. על הרופא המיילד לוודא כי מתקיימות כל הנסיבות לביצוע לידה מכשירנית הן מבחינת מצב היולדת והן העובר. לדוגמא, לשם ביצוע לידת מלקחיים, על הרופא המיילד לדעת בדיוק מהו מנח ראש העובר בכדי להציב את המלקחיים משני צדי הראש של התינוק ולא על פניו. כמו כן, לידה מכשירנית אינה מבוצעת לפני השבוע ה-34 להריון, מכיוון שגולגולת התינוק עדיין רכה מדי, ושימוש במכשיר ואקום או מלקחיים יכול לגרום לו נזק. בין הנסיבות אשר יכולות להוות עילה לתביעת רשלנות בלידה במקרה של לידה מכשירנית:
חשוב לציין כי במידה והגורמים הרפואיים אינם מעבירים מסמכים רפואיים לבקשת עורך דין רשלנות רפואית, או מציגים מסמכים ללא כלל התיעוד המפורט, הדבר אינו פוגע בסיכויי התביעה. חוק זכויות החולה קובע כי ישנה חובת תיעוד רפואי מלא וכי יש למטופל זכות לעיין בתיקו הרפואי ולקבל העתק מלא ממנו אם ירצה בכך. לכן, במידה והתיק הרפואי נעלם או אינו מוצג למטופל מכל סיבה שהיא, או שחלקים ממנו חסרים, הרופא או המוסד הרפואי יישאו באחריות לכך. לכן, במקרה כזה, נטל ההוכחה בתביעת רשלנות רפואית בלידה יעבור לידי הצד הנתבע, והוא יצטרך להוכיח כי הפגיעה שנגרמה למטופל אינה עקב רשלנות רפואית. הגשת תביעת רשלנות בלידהעורך דין רשלנות רפואית מחזיק בידע עשיר הן בתחום המשפטי והן הרפואי. הודות לכך, עו”ד המתמחה בתחום יוכל לבדוק לעומק את השתלשלות האירועים אשר הובילו ללידה מכשירנית והטיפול שניתן ליולדת ולתינוק. כך ניתן יהיה לקבוע האם יש עילה לתביעה ולגשת להכנת כתב תביעת פיצויים. בדיקה כזו כוללת פנייה למומחים רפואיים לשם קבלת חוות דעת מקצועית באשר למקרה. עורך דין רשלנות רפואית ירון מויאל הינו בעל ניסיון רב בייצוג יולדות וקטינים אשר נפגעו במהלך לידה. בעבר ייצג מוסדות רפואיים מהמובילים בישראל, כולל בתי חולים וקופות החולים השונות. החל בשנת 2003 הוא מייחד את כל פעילותו לייצוג נפגעי רשלנות רפואית, תוך שהוא מנצל את ניסיונו הרב בייצוג המערכת הרפואית לתועלת לקוחותיו.
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אתכם: |