בפסק דין חשוב שניתן ע”י ביהמ”ש העליון בחודש אוגוסט 2016 האריך ביהמ”ש את המועד להגשת תביעות בגין הולדה בעוולה עד לסוף שנת 2017. משמעות הדבר היא הרחבת תקופת ההתיישנות בתביעות רשלנות בהריון בגין מומים מולדים. אם אתם חושדים שחלה רשלנות רפואית במקרה שלכם בהקשר של אי אבחון מומים אצל העובר או רשלנות ביעוץ גנטי טרם ההריון או בשלביו המוקדמים, מומלץ לפנות לייעוץ אצל עורך דין רשלנות רפואית בהקדם האפשרי כדי לבחון קיום עילה והגשת תביעה לפני תום תקופת ההתיישנות המורחבת. פסיקות בית המשפט העליון בנושא הולדה בעוולהעד שנת 2012 ניתן היה בישראל להגיש תביעות פיצויים נגד גורמים רפואיים בגין “חיים בעוולה”. בעלי מוגבלויות יכלו להגיש תביעות בגין המומים מהם סבלו על בסיס ההנחה שהיה מוטב לו לא נולדו כלל. במאי 2012 ביטל בית המשפט העליון את הזכות של אנשים בעלי מוגבלות מלידה לתבוע פיצויי מגורמים רפואיים. על פי תפיסת השופטים תביעות מסוג זה הציגו קשיים משפטיים כמו גם ערכיים, שכן ערך החיים אינו מתבטל, גם אם מדובר על חיים עם מוגבלות או מום כלשהו. במקביל לביטול זכות בעלי מוגבלויות לתבוע, בית המשפט הרחיב את עילת הגשת התביעה ע”י ההורים בגין “הולדה בעוולה”, כך שיוכלו לקבל פיצוי לכיסוי הוצאות הטיפול בילדם הפגוע וסיפוק כל הצרכים שלו למשך כל חייו. האפשרות לתבוע בגין עילה זו נקבעה על סמך ההנחה שאילו היה המום או המומים מתגלים מבעוד מועד, ההורים היו יכולים לבחור להפסיק את ההריון, וכך היה נמנע סבל רב הן מן הילד והן מהוריו. התביעה בגין “הולדה בעוולה” מוגשת על ידי ההורים, הן בשמם והן בשם הילד. כך, יכולים ההורים לתבוע סכום פיצוי קרוב לזה שיכול היה להשיג הילד אם היה תובע בגין “חיים בעוולה”. משמעות השינוי עקב הפסיקה בשנת 2012 היתה קיצורה של תקופת ההתיישנות במקרים מסוג זה בהוראה זמנית, עד אוגוסט 2015. בעוד שעד אז ניתן היה להגיש תביעות מטעם הילד הנפגע עד הגיעו לגיל 25 (7 שנים לאחר הגעתו לגיל הבגרות), בעוד שתקופת ההתיישנות בתביעות מטעם ההורים עומדת על 7 שנים מיום הלידה, כלומר רק עד יום הולדתו השביעי של הילד. פסיקה זו יצרה בעיה במקרים בהם התנהלו תביעות משפטיות לגבי ילדים נפגעים בני יותר משבע שנים, כמו גם עבור נפגעים שעדיין לא הגישו תביעה עד אוגוסט 2015, אם בעצמם או על ידי הוריהם, בין היתר, מתוך ידיעה כי ניתן יהיה לעשות זאת עד הגיעם לגיל 25. כאמור, באוגוסט 2016 האריך בית המשפט העליון את התאריך האחרון להגשת תביעות בגין הולדה בעוולה במקרה שכזה עד ל-31.12.2017. זאת, מתוך הבנה כי הפסיקה הקודמת יצרה מצב בו נפגעים והוריהם לא יכלו לקבל פיצוי המגיע להם בגין נזקים חמורים. כך, באם עד אוגוסט 2015 עבר כבר מועד ההתיישנות על תביעה מצד ההורים, עדיין יהיה ניתן להגיש תביעה מטעם הילד הפגוע בגין “חיים בעוולה” עד לסוף 2017, וזאת בתנאי שעדיין לא עברה תקופת ההתיישנות גם במקרה של תביעה מטעמו. הגשת תביעת רשלנות רפואית בהריון בגין “הולדה בעוולה” או “חיים בעוולה”חשוב להבין כי התחום של רשלנות רפואית בכלל, ויותר מכך בתחום הספציפי יותר של רשלנות בהריון, הינו מורכב ביותר. שלב הכנת כתב התביעה כשלעצמו מצריך ברוב המקרים זמן ומאמצים בלתי מבוטלים. במהלך פגישת ייעוץ ראשונית עם עו”ד רשלנות רפואית יבחן עורך הדין את פרטי המקרה הספציפי על פי מה שישמע מפיכם וכן מסמכי התיעוד הרפואי שברשותכם. יתכן ויהיה צורך לפנות למוסדות רפואיים רלוונטיים כדי להשיג מסמכים נוספים. במידה ועורך הדין יגיע למסקנה כי קיימת עילה להגשת תביעה, תנאי הכרחי להגשתה יהיה קבלת חוות דעת מטעם מומחה משפטי-רפואי אשר תתמוך בטענות התביעה. לכן, חשוב ביותר לקבוע פגישה עם עורך דין רשלנות רפואית מוקדם ככל שניתן, בכדי להימנע ממצב בו לא יוותר מספיק זמן להגשת תביעה טרם תעבור תקופת ההתיישנות במקרה שלכם או סוף שנת 2017, המוקדם ביניהם.
|