חוות דעת רפואית משפטית / מאת עורך דין ירון מויאל

.

חוות דעת רפואית משפטית נערכת על ידי מומחה בתחום הרפואי הרלוונטי לנזק הגופני ו/או הנפשי בגינם מוגשת תביעת פיצויים בתחום של נזקי גוף. תקנות סדר הדין האזרחי (התשמ”ד-1984) קובעות כי לכל תביעת  נזקי גוף יש לצרף חוות דעת רפואית, פרט לתביעות על רקע תאונות דרכים. במקרים של תביעות תאונות דרכים, בית המשפט הוא שממנה את המומחים הרפואיים לביצוע בדיקת התובע והערכת הפגיעות שלו והיקף הנזק שנגרם לו כתוצאה מהתאונה, בהסתמך על החומר הרפואי שצירף התובע לכתב תביעתו. הצד התובע וכן הצד הנתבע אינם רשאים במקרים אלו להגיש חוות דעת רפואית מטעמם.

חוות דעת רפואית מוגשות בתביעות נזקי גוף מסוגים שונים, ביניהן:

לא כל רופא יכול לספק חוות דעת רפואית משפטית. תקנות סדר הדין האזרחי קובעות כי מומחה רפואי הוא “רופא בעל תואר מומחה ששמו כלול ברשימת הרופאים שנתפרסמה לפי תקנה 34 לתקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות), התשל”ג-1973.”

אם כן, תנאי להגשת כתב תביעת נזקי גוף לבית המשפט הוא צירוף חוות דעת רפואית עליה מסתמכת תביעה. במקרים מורכבים יש צורך בצירוף יותר מחוות דעת אחת לכתב התביעה. לדוגמא, בתביעת תאונת עבודה יהיה צורך לעיתים בחוות דעת אחת אשר תעסוק בנזקי הגוף מהם סובל העובד ובחוות דעת נוספת אשר תוכיח כי פגיעות התובע נבעו מתאונה אשר קרתה לעובד במהלך העבודה, ולא כתוצאה מגורמים אחרים. במקרים אחרים, חוות הדעת תעסוק במחלה כתוצאה מתנאי העבודה דוגמת חשיפה לחומרים מסוכנים. חוות דעת אשר תקבע כי המעסיק נהג ברשלנות, לא סיפק תנאי בטיחות מקסימליים או נהג בחוסר זהירות מספקת, תתמוך בטענות התביעה.

במקרים אחרים, הצורך בחוות דעת רפואית נוספת עולה במהלך התנהלות תביעת נזקי גוף, ומטרתה לחזק את טענות התביעה וחוות הדעת הרפואית הראשונה, אשר נכללה בכתב התביעה.

חוות דעת בתביעות רשלנות רפואית

לרוב, בתביעות רשלנות רפואית יש צורך ביותר מחוות דעת אחת בכדי לקשור בין הטיפול הרפואי הרשלני והנזק בגינו נתבעים הפיצויים. לעיתים רחוקות בלבד הרשלנות הרפואית היא מובנת מאליה ואין צורך בחוות דעת מומחה לשם הוכחת הקשר הסיבתי. במקרים כאלו, נטל הראיה עובר לנתבעים, ועל ההגנה להוכיח שלא התקיימה רשלנות רפואית.

מעבר לכך, פעמים רבות יש צורך במספר חוות דעת רפואיות שכן הפגיעות מהן סובל התובע שייכות לתחומים רפואיים שונים. הדבר נפוץ בעיקר בתחום של רשלנות רפואית. לדוגמא, תביעות רבות מוגשות על רקע רשלנות בניתוח פלסטי שהתרחשה לטענת הצד התובע וכתוצאה ממנה נגרמו לו נזקים פיזיים וכן נפשיים. במקרים אלו, יש צורך להגיש חוות דעת פסיכיאטרית, בנוסף לזו אשר תעריך את הפגיעה הפיזית ממנה סובל התובע. דוגמא נוספת היא תביעות רשלנות בלידה אשר מוגשות על רקע שיתוק מוחי ממנו סובל הילד, ומוגשות בצירוף חוות דעת של מומחה בתחום המיילדות וכן חוות דעת של מומחה בתחום של נוירולוגית ילדים.

הכנת חוות דעת רפואית משפטית

ברובם של המקרים הצד התובע מסתייע בשירותיו של עורך דין נזקי גוף  להכנת כתב התביעה ולייצוגו בבית המשפט, שכן תביעות מסוג זה הינן מורכבות וללא ידע מקיף הן בתחום הרפואי והן המשפטי הסיכוי להצלחת התביעה קטנים ביותר. עורך הדין אוסף את כל חומרי התיעוד הרפואי ומגיש אותם למומחה רפואי או למספר מומחים בכדי שאלו יוכלו לחוות דעתם באשר למצבו הבריאותי של התובע. ישנה חשיבות רבה למציאת מומחה רפואי מתאים אשר מתמחה בתחום הספציפי הרלוונטי לתביעה, בעל רזומה עשיר ובעל ניסיון בהכנת חוות דעת משפטיות. לכן, מומלץ לבחור בעורך דין נזקי גוף בעל ניסיון אשר עובד עם מומחים רבים בתחומים רפואיים שונים. במידה ואדם נפגע כתוצאה מרשלנות במהלך טיפול רפואי, מומלץ כי ייוצג על ידי עורך דין רשלנות רפואית בעל ניסיון בתחום שכן לא כל עו”ד נזקי גוף מתמחה בתחום מורכב זה.

כמו כן, עורך דין מנוסה יידע להכין את הלקוח לקראת בדיקות אצל מומחה או וועדות רפואיות.

חוות דעת רפואית משפטית נחשבת כעדות בשבועה בבית המשפט. עליה להיות מקיפה ולהתייחס למספר היבטים:

הכנת חוות דעת העוסקות ברשלנות רפואית הינה מורכבת במיוחד שכן ראשית יש לקבוע האם אכן התקיימה רשלנות רפואית. לשם כך יש לנתח את התיעוד הרפואי ולבחון את הטיפול שניתן לתובע בהשוואה לסטנדרטים המקובלים בהליך רפואי שעבר במטרה לבדוק האם הצוות הרפואי חרג מהם. לאחר מכן יש לבדוק מהם נזקיו של התובע. לבסוף על המומחה הרפואי לבדוק מהן הסיבות האפשריות לנזק זה, בכדי לקבוע האם ישנו קשר סיבתי סביר בין הרשלנות והפגיעה ממנה סובל התובע, או שהנזק הינו תוצאה של דבר אחר, שאינו קשור לרשלנות. בנוסף לתיעוד הרפואי, על חוות הדעת להסתמך על ספרות מקצועית עדכנית, כתבים ומחקרים רפואיים רלוונטיים למקרה המדובר, הנחיות רפואיות של משרד הבריאות ועוד.

הצד הנתבע נדרש גם הוא להגיש לבית המשפט חוות דעת רפואית אשר תתמוך בטענות ההגנה שלו ותסתור את טענות התביעה. לעיתים בית המשפט מחליט למנות מומחה רפואי נוסף מטעמו, בכדי שיוכל להגיע לפסיקה.

במידה ובית המשפט מקבל את טענות התביעה, גובה הפיצוי שהוא פוסק הינו בהתאם לאחוזי הנכות מהן סובל התובע לפי חוות הדעת. במקרים חריגים בית המשפט מאפשר הגשת כתב תביעה ללא צירוף חוות דעת רפואית, אך במקרים אלו התובע אינו יכול לטעון כי הוא סובל מנכות, ולכן במידה ובית המשפט יקבע פיצויים, היקפם יהיה נמוך יותר באופן משמעותי.

עלות חוות דעת רפואית משפטית

עורכי דין נזקי גוף רבים מציעים שירותיהם ללא תשלום מראש, ושכר הטרחה שלהם הינו על בסיס אחוזים במקרה של הצלחה בתביעה וקבלת פיצויים. עם זאת, התשלום עבור הכנת חוות דעת רפואית מתבצע על ידי האדם המעוניין לתבוע. במידה והתביעה מסתיימת בהצלחה, בית המשפט יכול לקבוע כי הצד הנתבע יעביר לתובע החזר כספי של תשלום זה, בנוסף לפיצוי הכספי בגין נזקיו הגופניים ו/או הפיזיים.

עלות חוות דעת רפואית משפטית הינה גבוהה ויכולה להגיע לאלפי שקלים. לדוגמא, במקרים של חשד לרשלנות רפואית, ביצוע הערכה ראשונית ובדיקה של החומרים הרפואיים על ידי רופא מומחה עולה לרוב בין אלף לאלפיים שקלים. רק במידה והרופא המומחה מגיע למסקנה כי אכן התרחשה רשלנות רפואית, נערכת חוות הדעת אשר תוגש לבית המשפט. הכנת חוות דעת זו הינה בעלות נוספת אשר יכולה להגיע לסכום שבין 5000 ו- 10,000 ₪ בממוצע, בהתאם לתחום המומחיות הדרוש, ניסיון המומחה ותפקידו במערכת הבריאות. כאמור, במקרים מסוימים יש צורך במספר חוות דעת, אם כי עלותן יכולה להשתנות בהתאם למורכבות העבודה שבהכנתן.

שכר המומחה הרפואי כולל במידת הצורך גם התייצבות למתן עדות בפני בית המשפט בכדי לתמוך בחוות הדעת או במידה והוא נקרא לבית המשפט לחקירה על חוות הדעת. כמו כן, שכרו כולל כתיבת חוות דעת משלימה במידה והצד הנתבע שוכר גם הוא עד מומחה ומגיש חוות דעת נגדית מטעמו.

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אתכם:
רשלנות רפואית בלידה
פיצויים בתביעות רשלנות רפואית
פגישת ייעוץ ראשונית עם עורך דין רשלנות רפואית