כאשר אדם ניגש להגיש תביעה על רשלנות רפואית, עליו להוכיח כי ההליך הרפואי הוא האחראי במישרין לנזק שלו, בין אם הנזק גופני ובין אם נפשי. עם זאת, לא כל נזק שנגרם במהלך פרוצדורה רפואית נחשב כרשלנות רפואית, שכן המחוקק מודע לכך שיש סיכון בפרוצדורות רפואיות רבות. יתרה מכך, גם במקרים בהם אכן רופא התרשל בתפקידו, יתכן והנזק שנגרם למטופל אינו קשור לרשלנות הרופא. כדי שבית המשפט יפסוק פיצוי לטובת התובע, יש להוכיח התקיימות 3 דברים:
אם כתוצאה מפרוצדורה רפואית נגרם לנתבע נזק והוא מבקש לקבל על כך פיצויים, עליו להוכיח קשר סיבתי (conditio sine qua non) בין הפעולה לבין התוצאה. הוכחת קשר סיבתי אינה פשוטה ונדרש ידע משפטי ורפואי נרחב לשם כך. בנוסף, תנאי להגשת תביעת רשלנות רפואית הוא השגת חוות דעת משפטית רפואית שתומכת בטענות התביעה. לכן, סיכויי תביעה מסוג זה המנוהלת על ידי התובע באופן עצמאי, ללא ייצוג של עורך דין רשלנות רפואית, קלושים ביותר. קשר סיבתי מורכב משני חלקים: קשר סיבתי עובדתי וקשר סיבתי משפטי. החוק קובע כללים ברורים לקביעת קשר סיבתי עובדתי ומשפטי בתביעות של רשלנות רפואית. מהו קשר סיבתי עובדתיקשר סיבתי עובדתי בתביעות רשלנות רפואית הוא הוכחה שהנזק אכן נוצר כתוצאה ישירה מפעולת הרופא המטפל. בתביעות רשלנות רפואית בתי המשפט נדרשים לדון בשאלה האם היה ניתן למנוע את הנזק לתובע אם הרופא היה פועל אחרת או שהנזק היה נוצר בכל מקרה? האם הנזק היה קטן יותר לו היה הרופא פועל אחרת? במידה ולא מצליח התובע להוכיח קשר סיבתי, לא ניתן לקבל פיצויים, גם אם ברור לכולם כי התרחשה במקרה זה רשלנות רפואית. כלומר על קשר סיבתי בתביעות רשלנות רפואית להוכיח כי הפעולה הספציפית היא זו שגרמה לנזק. לדוגמה, מטופל סובל מזיהום לאחר ניתוח. מבדיקה עולה כי הרופא המנתח שכח בגוף המנותח ציוד דוגמת מטלית סטירלית. ללא ספק מדובר במקרה של רשלנות בניתוח. בכדי שבית המשפט יפסוק פיצוי בגין הנזק שנגרם למטופל בעקבות הזיהום, יש להוכיח כי הזיהום נגרם כתוצאה מהשארת הציוד בגופו ולא מסיבה אחרת שאינה קשורה לרשלנות רפואית זו. למרבה הצער בישראל מוגשות בכל שנה לא מעט תביעות בתחום של רשלנות בלידה, ביניהן גם תביעות בהן נטען כי היתה רשלנות בבחירת שיטת הלידה. בתביעות מסוג זה, בכדי שבית המשפט יפסוק פיצוי, יש להוכיח כי שיטת הלידה שנבחרה היא הסיבה לנזק שנגרם לתינוק ו/או לאם. כלומר, אם היתה נבחרת שיטת לידה אחרת, לא היו ניזוקים. לדוגמה, בתביעות רשלנות בהריון הוכחת קשר סיבתי עובדתי יכולה לבוא לידי ביטוי לדוגמה בהוכחה כי מעקב הריון לקוי הוא הסיבה לנזק. לדוגמה, הרופא לא שלח את האישה ההרה לבדיקות נדרשות למרות גורמי סיכון וממצאים מחשידים. במידה ומוכח כי היה ניתן למנוע נזקים לאם ו/או לתינוק באמצעות בדיקות מתבקשות וטיפול בהתאם לתוצאותיהן, בית המשפט יפסוק פיצוי לטובת התביעה. הוכחה של קשר סיבתי עובדתי היא מורכבת, שכן לפעמים כמה רופאים ואנשי מקצוע מעורבים בתהליך טיפול רפואי ממושך וקשה להוכיח באיזו נקודת זמן התרחשה הרשלנות ומי אחראי לה. קשר סיבתי משפטיקשר סיבתי משפטי מתייחס אל שאלת האחריות המשפטית של הגורם המטפל לנזק שנגרם. עצם העובדה שהוכח כי פעולת הגורם המטפל היא שגרמה לנזק אינה מספיקה לצורך קבלת פיצוי, אלא שיש להוכיח גם שהפעולה נעשתה למרות שהיה צפוי שתגרום לנזק או שיש בה סיכון. לשם קביעה זו קבע המחוקק כמה מבחנים:
בכל מקרה של הגשת תביעת רשלנות רפואית, יש להוכיח קשר סיבתי עובדתי וקשר סיבתי משפטי. הגשת תביעת רשלנות רפואיתאם אתם חושדים כי נגרם לכם נזק כתוצאה מטיפול רפואי או בעקבותיו, מומלץ להתייעץ עם עו”ד רשלנות רפואית לגבי הגשת תביעה. ירון מויאל, עורך דין רשלנות רפואית בירושלים, מציע פגישת ייעוץ ראשונית חינם וללא התחייבות, במהלכה יבחן את פרטי המקרה וימליץ לכם על האפשרויות העומדות בפניכם. לעורך דין מויאל ניסיון רב בייצוג אנשים שנפגעו בשל רשלנות רפואית לסוגיה – רשלנות רפואית בלידה, רשלנות בהיריון, רשלנות בניתוח, רשלנות רופא משפחה ועוד. לעו”ד מויאל הצלחות מוכחות בניהול תביעות רשלנות רפואית והשגת הפיצוי המגיע לנפגעים.
|