נטל ההוכחה בתביעות רשלנות רפואית / מאת עו”ד ירון מויאל

1. התרחשה רשלנות מצד גורם רפואי;

2. נגרם נזק למטופל;

3. ישנו קשר סיבתי בין הרשלנות והנזק. במידה ומצליח עורך הדין לשכנע בכל אלו את בית המשפט, זה האחרון יפסוק פיצוי לטובת הצד התובע.

במקרים מסוימים, יכול עורך דין רשלנות רפואית המייצג את התביעה לבקש מבית המשפט להעביר את נטל ההוכחה אל הצד הנתבע, כלומר שהצד הנתבע יצטרך להוכיח שלא הייתה רשלנות מצדו. הרציונל מאחורי האפשרות המשפטית הזו להעביר את נטל ההוכחה הוא שהיחסים בין רופא לבין מטופל אינם שוויוניים בכל הנוגע לטיב הטיפול הרפואי ופרטיו.  בעוד הרופא המטפל יודע ומבין אמת מהו סוג הטיפול שניתן לחולה, אופן בו ניתן לו ומה יכולות להיות השפעותיו, המטופל לא תמיד מסוגל להבין כל זאת, אפילו אם הרופא העניק לו הסבר מלא לגבי הטיפול, ובוודאי אם עליו לבדוק מידע לגבי הטיפול בעצמו. יתרה מכך, ישנם לדוגמא טיפולים בהרדמה בהם המטופל אינו בהכרה ולכן לא יכול לדעת מה קרה במהלך הפרוצדורה הרפואית.

קיימים מספר כללים משפטיים בהם מעביר ביהמ”ש את נטל ההוכחה לנתבע. עפ”י הכלל המרכזי, בכדי שבית המשפט יעביר את נטל ההוכחה לנתבעים צריכים להתקיים התנאים הבאים:
1. לתובע, בניגוד לנתבע, לא היתה דרך לדעת מהן הנסיבות שגרמו או הובילו לנזק.
2. ישנה סבירות גבוהה שהרופא חרג מן הסטנדרטים הנדרשים ו/או לא נקט בזהירות סבירה.

במידה ובית המשפט אכן מעביר את נטל ההוכחה לידי הצד הנתבע וזה לא מצליח להוכיח שלא התרחשה רשלנות, בית המשפט פוסק פיצויים עקב רשלנות רפואית לטובת הצד התובע.

היעדר תיעוד רפואי

אחת מן הנסיבות השכיחות ביותר הגורמות להעברת נטל ההוכחה לנתבעים במהלך תביעות רשלנות רפואית היא היעדר תיעוד רפואי או תיעוד רפואי חלקי. החוק בישראל מטיל חובה על רופאים לנהל רישום רפואי מלא בזמן אמת לגבי הדיאגנוזה של המחלה, הטיפול שנבחר והאופן בו ניתן לחולה. כמו כן החוק מטיל חובה על המוסד הרפואי לשמור על מסמכי התיעוד הרפואי. ניתן למנות שלושה אלמנטים שהינם בבסיס החובות האלו:

• זכותו של המטופל לדעת מהו מצבו הרפואי ואיזה טיפול ניתן לו.
• התיעוד נדרש לצורך מעקב אחר ההיסטוריה הרפואית של האדם ומתן טיפולים עתידיים על ידי הרופא הנוכחי ובעיקר רופאים אחרים.
• התיעוד הרפואי יכול להוות ראיה משפטית.

כאשר אין בנמצא תיעוד רפואי כלל, תיעוד רפואי חסר, לא מדויק או סותר, פעמים רבות למטופל קשה עד בלתי אפשר לברר פרטים לגבי האבחנה הרפואית שנתן הרופא המטפל, סוג, אופי וטיב הטיפול שנבחר כמו גם הטיפול שניתן לו בפועל. העדר הרישום הרפואי גורם “נזק ראייתי” לתביעה משום שהוא מתקשה לברר את פרטי המקרה ולהוכיח עובדות בנוגע לטיפול שקיבל. לכן במקרים כאלו בית המשפט מעביר את נטל ההוכחה לידי הנתבעים ועליהם לשכנע את בית המשפט לגבי נסיבות המקרה שבמידה והיה רישום רפואי תקין ניתן היה לברר אותן באמצעותו.

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אתכם:
ניהול תיק רשלנות רפואית – הסכם פשרה
פיצויים בתביעות רשלנות רפואית
פגישת ייעוץ ראשונית עם עורך דין רשלנות רפואית