לידה שקטה הינה לידה בה למרבה הצער נולד עובר מת. מקרים בהם יש צורך לעבור לידה שקטה הם נדירים יחסית, ושכיחותן עומדת על לידה אחת או שתי לידות לכל 1000 לידות. במקרים מסוימים סיבוכים לקראת סוף ההריון מובילים למות העובר. בין הסיבוכים אשר עלולים להוביל למות העובר ברחם וללידה שקטה ניתן למנות מומים מולדים, זיהום תוך רחמי, בעיות בשליה וכן בעיות בחבל הטבור. בין גורמי הסיכון ללידה שקטה: הריון ארוך מעבר ל-42 שבועות, הריון בגיל צעיר מאד (שנות העשרה) או גיל מבוגר יחסית (מעל 35 שנים), עישון במהלך ההריון, עובר במשקל נמוך. כאשר בדיקת אולטרה סאונד בשלבים מתקדמים בהריון מגלה היעדר דופק, מתבצעת לידה שקטה.
במקרים אחרים, מדובר על פעולה יזומה של הפסקת הריון שמובילה ללידה שקטה. זאת עקב מומים מולדים קשים שמתגלים בעובר ו/או סיבוכים קשים בהריון אשר מסכנים את חיי האם. כתוצאה מהשלב המאוחר בהריון, אין מנוס מלעבור תהליך לידה לכל דבר.
לאחר שבוע 23 של ההריון לא ניתן לבצע הפסקת הריון על ידי גרידה. לכן, במקרים של הריון מתקדם, יש צורך בהליך זירוז לידה על ידי תרופות. במידה ומדובר בהפסקת הריון יזומה, לפני תהליך הזירוז, גורמים להפסקת פעימות הלב של העובר, וכך למעשה מתרחשת לידה שקטה. חובה על הגורם המטפל להסביר לאישה באופן מלא את הסיכונים הכרוכים בהפסקת הריון יזומה לפני ביצוע ההליך, ולקבל הסכמתה בכתב לביצועו.
עילות להגשת תביעת רשלנות בהריון או רשלנות בלידה
לרוב, תביעות רשלנות רפואית בהקשר של לידה שקטה מוגשות במקרים בהם עולה חשד כי ניתן היה למנוע את מות העובר ולהגיע מצב של לידה שקטה אם הרופא המטפל או כל גורם רפואי אחר היה נוהג אחרת. לידה שקטה עלולה להיות תוצאה של רשלנות בהריון עצמו באבחון ובטיפול בסיבוכים שונים, או תוצאה של רשלנות באבחון וטיפול בסיבוכים שצצים במהלך הלידה עצמה. להלן מספר דוגמאות לעילות אפשרות להגשת תביעת רשלנות רפואית בהריון או בלידה במקרים של לידה שקטה:
- לידה שקטה עלולה להתרחש כתוצאה ממום מולד שלא ניתן לזהותו בסקירת מערכות רגילה. עם זאת, במידה ואי זיהוי המום הינו תוצאה של רשלנות מצד גורם רפואי, לדוגמה אי הפניה לבדיקה נדרשת, רשלנות בביצוע בדיקה, טעות בפענוח תוצאות הבדיקה, רשלנות במעקב ובטיפול במהלך ההריון וכו’, קיימת עילה להגשת תביעת רשלנות רפואית.
- רשלנות באבחון או בטיפול בזיהום תוך רחמי במהלך ההריון.
- רשלנות באבחון או בטיפול בבעיות בשליית הרחם.
- רשלנות באבחון או בטיפול בבעיות בחבל הטבור, מצוקה עוברית או מיעוט מי שפיר במהלך ההריון או הלידה עצמה. ניתן להגיש תביעת רשלנות בלידה במקרים בהם הצוות בחדר הלידה התרשל באבחון מצב היולדת ו/או העובר או התאחר בטיפול בסיבוך שהתגלה או העניק טיפול באופן לקוי.
- רשלנות באבחון או טיפול בבעיות התפתחות העובר במהלך ההריון.
- התעלמות הרופא המטפל מגורמי סיכון העלולים להוביל למוות תוך רחמי וביצוע מעקב הריון צמוד יותר, ונקיטת פעולות נדרשות לצמצום הסיכון לעובר.
- התעלמות הרופא מתלונות האישה ההרה שעלולות להצביע על בעיות בהריון ובמצב העובר.
- רשלנות הרופא המטפל להסביר להורים באופן מלא על המצב הרפואי, השלכותיו, הסיכונים שבו והאלטרנטיבות הקיימות לטיפול.
- רשלנות הרופא להמליץ על לידה מוקדמת במקרים בהם מתגלה סיבוך אך העובר מפותח לעבור לידה ולאחר מכן לקבל המשך טיפול בפגיה.
- במקרים בהם ההריון מתמשך מעבר לשבוע 42, גדל הסיכון למוות תוך רחמי של העובר, ולכן נהוג לבצע זירוז לידה. במידה והרופא אינו ממליץ על זירוז לידה, ייתכן וקיימת עילה להגשת תביעת רשלנות רפואית.
ייצוג עורך דין רשלנות רפואית
התרשלות גורם רפואי לנקוט בצעדים הנדרשים במטרה למנוע סיבוכים או לטפל בהם כראוי מהווה עילה לתביעת פיצוי בגין רשלנות שהובילה ללידה שקטה. עם זאת, לא כל לידה שקטה בהכרח מעידה על רשלנות רפואית. בכדי לבחון האם קיימת עילה לתביעה יש צורך בידע רפואי ומשפטי נרחב, ולכן מומלץ להתייעץ עם עורך דין רשלנות רפואית בעל ניסיון ספציפית בתחום של רשלנות בהריון ובלידה.
בכדי להגיש תביעה מסוג זה יש צורך בחוות דעת של מומחה רפואי (ולעיתים של יותר ממומחה אחד), אשר תתמוך בטענות התביעה. תפקידו על עו”ד רשלנות רפואית להוכיח לבית המשפט כי הלידה השקטה היתה תוצאה של סיבוכים שלא אובחנו על ידי הגורם הרפואי או לא טופלו כראוי על ידיו, וניתן היה למנוע מצב זה לו הגורם הרפואי לא היה מתרשל בתפקידו. ייצוג על ידי עורך דין רשלנות רפואית מקצועי ומנוסה במקרים דומים יבטיח לתובעים פיצוי מקסימלי.
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אתכם:
פגישת ייעוץ ראשונית עם עורך דין רשלנות רפואית
רשלנות בלידה – תסחיף מי שפיר
פיצויים בתביעות רשלנות רפואית