|
 הליך מתן אפידורל מטרתו להקל על כאבי היולדת. הוא מתבצע על ידי הזרקת חומר משכך כאבים דרך צינורית, אל תוך החלל האפידורלי, אשר נמצא בעמוד השידרה ברווח שבין חוט השדרה ותעלת החוליות. נהוג לתת זריקת האפידורל, בשלב השני של הלידה, שלב הלידה הפעילה, לאחר פתיחה של לפחות 4 ס”מ של צוואר הרחם. לרוב אין נותנים זריקה זו בשלב הראשון של הלידה, משום שהדבר עלול לגרום להאטה בהתקדמות הלידה. לחילופין, מתן אפידורל בשלב מתקדם מדי בלידה עלול להוביל לפגיעה קשה באם או בעובר. רשלנות בלידה במתן אפידורל עלול לגרום נזק ליולדת ו/או לילוד.
מתן אפידורל נעשה על פי רצון היולדת ובהסכמתה. עם זאת, בכדי להחליט האם לתת ליולדת אפידורל, על הרופא המרדים לבחון מספר דברים, ביניהם:
- באיזה שלב נמצאת הלידה?
- האם היולדת רגישה לחומרי הרדמה כלשהם?
- האם האישה סובלת מגורמי סיכון דוגמת בעיית קרישת דם, מחלת עצבים, בעיות לב או זיהום בגב התחתון?
- האם מצבה הבריאותי הנוכחי של האישה מאפשר מתן אפידורל?
- האם המבנה האנטומי של עמוד השדרה של היולדת מאפשר מתן אפידורל באופן בטוח?
מתן אפידורל הינו הליך פולשני אשר מתבצע באזור אשר מקיף את עצבי חוט השדרה. בין הסיכונים שבביצוע הליך זה ניתן למנות תופעות לוואי חולפות דוגמת כאבי ראש, נפילת לחץ דם ועצירת שתן, וכן פגיעה בעמוד השדרה, זיהום ושיתוק זמני. בנוסף, קיימים סיכונים נדירים יותר כמו שיתוק קבוע. יש להבין כי נזק ליולדת עקב מתן אפידורל אינו מעיד בהכרח על מקרה של רשלנות, ויכול להוות עילה לתביעת פיצויים על רקע רשלנות בלידה.
בכל מקרה בו נגרם נזק ליולדת וישנו חשד לרשלנות מצד הרופא המרדים, כדאי לקבוע פגישת ייעוץ עם עורך דין רשלנות רפואית. עורכי דין רבים מציעים פגישת ייעוץ ראשונית חינם. מומלץ להגיע לפגישה עם כל המסמכים הרפואיים הרלוונטיים שבידיכם. בפגישה זו יבקש עורך הדין לשמוע על פרטי המקרה מפיכם וכן לעיין במסמכים בכדי שיוכל להגיע למסקנה האם יש טעם בבדיקה מעמיקה יותר של המקרה.
| ירון מויאל, עורך דין רשלנות רפואית בירושלים מציע פגישת ייעוץ חינם ללא כל התחייבות. אם אתם חושדים כי נזקים נגרמו לכם עקב רשלנות בלידה, ניתן לקיים פגישת ייעוץ עם עו”ד מויאל בירושלים, בתל אביב או בהרצליה פיתוח.
לתיאום פגישת ייעוץ, חייגו 02-5662662 או לחצו עורך דין רשלנות רפואית |
עילות להגשת תביעת רשלנות בלידה
תביעות רשלנות רפואית בלידה על רקע מתן אפידורל מוגשות לדוגמא בהתרחש הנסיבות הבאות:
- הרופא המרדים התרשל בבדיקות המקדימות הנדרשות טרם מתן זריקה.
- מתן זריקת אפידורל בשלב מוקדם או מאוחר מדי בלידה.
- זריקת האפידורל בוצעה באופן רשלני – רשלנות בביצוע הזריקה יכולה להתבטא במספר אופנים, לדוגמא: בהזרקה במקום הלא נכון, זריקה שטחית או עמוקה מדי, רשלנות בחיטוי המקום המיועד לזריקה, שימוש במחט או מכשור אחר לקויים או פגי תוקף.
- מתן מינון לא נכון של חומר משכך הכאבים – על הרופא המרדים להחליט על כמות חומר ההרדמה וריכוזו בהתאם לנתונים שונים דוגמת משקלה של האישה, עברה הרפואי וכיוצ”ב.
- מתן הזריקה על ידי רופא שאינו רופא מרדים אשר מחזיק בהכשרה מתאימה או אינו מיומן בביצוע פרוצדורה מסוג זה.
- רשלנות במעקב אחר מצב היולדת והעובר ואחר התקדמות הלידה, מרגע מתן הזריקה עד לסיום הלידה, תוך שימוש במכשור לניטור דופק העובר והאם במהלך הלידה. כמו כן, על הרופא המרדים לעקוב אחר מצב האישה לאחר הלידה, בכדי לוודא כי לא התפתח זיהום, ולא נגרם נזק אחר זמני או קבוע.
- הרופא המרדים לא התייחס כראוי לתופעות לוואי ותסמינים מחשידים או תלונות מצד האישה במעקב שלאחר הלידה.
- אי הסכמה מדעת – הרופא המרדים ביצע את הזריקה מבלי שהסביר ליולדת באופן מפורט על האופן בו מבוצע ההליך, סיכונים וסיבוכים אפשריים, תופעות לוואי ועוד ו/או לא קיבל הסכמתה בכתב. חשוב לדעת כי גם במקרים בהם חתמה היולדת על טופס הסכמה, אך מוכח כי לא קיבלה את מלוא המידע אודות הפרוצדורה, בית המשפט יפסוק כי היתה רשלנות.
בתי משפט יפסקו כי אכן התקיימה רשלנות בלידה במידה ויסברו כי הוכח קשר סיבתי בין מתן זריקת האפידורל ובין הנזק שנגרם ליולדת או לתינוק. כלומר, יש להוכיח כי הפגיעה אכן נוצרה כתוצאה מהרדמה אפידורלית במהלך הלידה. גובה הפיצוי שיפסוק בית המשפט לטובת התביעה יושפע בין היתר מהיקף הנזקים שנגרמו לאם או לתינוק, אופי הנזק – האם מדובר בנזק זמני או קבוע וכו’.
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אתכם:
רשלנות רפואית בלידה
עורך דין רשלנות רפואית
רשלנות רפואית בלידה כלפי היולדת
|
