ניטור עוברי מבוצע כחלק ממעקב הריון וכן בלידה עצמה. במהלך לידה, מוניטור עוברי (CGT) תפקידו לתעד את דופק לב העובר וכן את התכיפות ומשך צירי הלידה. השימוש במכשיר זה הוא השיטה הטובה ביותר לעקוב אחר מצב העובר והתפתחות תהליך הלידה. רשלנות בלידה בניטור עוברי עלולה להוביל להשלכות חמורות ביותר כגון נזקים בלתי הפיכים בעובר כמו שיתוק מוחין, ואף מות העובר. רשלנות בהקשר זה יכולה לבוא לידי ביטוי במספר אופנים דוגמת אי ביצוע הניטור כלל, ביצועו באופן רשלני, פענוח רשלני של תדפיסי הניטור ועוד. כאשר עולה חשד לרשלנות בלידה, מומלץ לפנות בהקדם האפשרי לייעוץ אצל עורך דין רשלנות רפואית בכדי לבחון האם אכן התרחשה רשלנות, וקיימת עילה להגשת תביעת פיצויים.
ניתן לבצע ניטור עוברי חיצוני או פנימי במהלך לידה. ניטור חיצוני הינו בדיקה פשוטה ולא פולשנית, ולכן נהוג כיום לבצע אותה עם קבלת האישה לחדר הלידה. הבדיקה מבוצעת על ידי הצמדת שני מתמרים על הבטן התחתונה של האישה ההרה באמצעות רצועות גומי. האחד מנטר את דופק העובר והשני את הצירים. על הבדיקה להימשך לפחות כעשרים דקות כאשר האישה שוכבת ללא תזוזה, בכדי שיתקבלו נתונים מהימנים.
שימוש בניטור פנימי נעשה רק במידה ובמהלך הלידה הניטור חיצוני אינו מסוגל לספק נתונים מדויקים. היות והוא מבוצע על ידי החדרת אלקטרודות דרך הנרתיק לתוך חלל הרחם, והצמדתן לראש העובר, ניטור פנימי מחייב את פקיעת הקרומים של מי השפיר וירידת המים.
במהלך לידה, על אנשי הצוות הרפואי לערוך מדידות במרווחי זמן קבועים. במידה ויש חשש למצוקה עוברית, עליהם לערוך מדידות באופן רציף.
רשלנות רפואית בלידה על רקע ניטור עוברי
רשלנות רפואית בלידה על רקע ניטור עוברי יכולה להתבטא באופנים שונים. להלן מספר דוגמאות לעילות להגשת תביעת רשלנות בלידה על רקע זה:
- אי ביצוע ניטור או איחור בביצוע ניטור ומדידות במהלך הלידה בהתאם לנסיבות. לדוגמה, אי ביצוע מעקב צמוד ורציף למרות הריון בסיכון גבוה, יכולה להוות עילה להגשת תביעת רשלנות רפואית בלידה.
- רשלנות בפענוח ממצאי הניטור העוברי וזיהוי נתונים אשר יכולים להעיד על סיבוך או מצוקה עוברית, או התעלמות מהם. נתונים כאלו יכולים להיות בין היתר דופק מהיר או איטי מדי, שינוי חריג בקצב הלב או האטות ממושכות ועמוקות בדופק.
- רשלנות בפענוח ממצאי הניטור העוברי הנוגעים לצירים ולהתקדמות הלידה. רשלנות בהיבט זה יכולה להוביל לכך שלא יתבצע זירוז לידה נדרש או מעבר לשיטת לידה נדרשת כמו לידה מכשירנית או ניתוח קיסרי.
- תגובה מאוחרת של הצוות הרפואי לממצאי הניטור אשר העידו על סיבוך אפשרי.
- ניטור עובר אחד בלבד כאשר מדובר על הריון עם מספר עוברים.
- רשלנות ברישום הרפואי של הממצאים, היעדר גיליון הניטור או חלקים ממנו יכולים גם הם להוות עילה להגשת תביעת רשלנות בלידה.
- שימוש במכשיר מוניטור לא תקין.
- תפעול לא נכון של המכשור.
במקרים של חשד לפגיעה עקב רשלנות בלידה בניטור עוברי, ירון מויאל, עורך דין רשלנות רפואית, מציע פגישת ייעוץ חינם ללא התחייבות. ניתן לקיים פגישות בירושלים, תל אביב או הרצליה. לתיאום פגישת ייעוץ, חייגו 02-5662662 או לחצו עורך דין רשלנות רפואית בירושלים |
הגשת תביעת רשלנות בלידה
התחום של רשלנות רפואית הינו מורכב ביותר, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר על רשלנות בלידה וכן רשלנות בהריון. בכדי שהתביעה תסתיים בהצלחה ובפסיקת פיצוי הולם, יש צורך להוכיח כי נגרמו נזקים לילוד ו/או לאם, להוכיח כי אכן התקיימה רשלנות, וכן להוכיח קשר סיבתי בין הרשלנות והנזקים.
בכדי להגיש תביעת רשלנות בלידה יש צורך להשיג את מלוא התיעוד הרפואי ולהעבירו למומחה רפואי משפטי. ללא חוות דעת מטעמו אשר תומכת בטענות התביעה לא יהיה ניתן להגיש כתב תביעה לבית המשפט.
בכדי להבטיח את סיכויי התביעה, כדאי לפנות לשירותי עו”ד רשלנות רפואית כבר בהקדם האפשרי, עם הכחשד לרשלנות. יש להבין ששלב הכנת התביעה הינו שלב מורכב וארוך כשלעצמו, ושלב הדיונים בבית המשפט יכול להתארך חודשים עד שנים. התייעצות ראשונית עם עורך דין רשלנות רפואית תאפשר לכם להבין האם קיימת עילה להגשת לתביעה, והאם ישנה כדאיות בכך. לעיתים ייעץ עורך הדין ללכת לאפיק של הליך גישור ולא לתביעה משפטית, בכדי להשיג פיצוי ראוי בהליך קצר יותר.
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אתכם:
רשלנות רפואית בלידה על רקע תשניק סב לידתי
רשלנות בלידה – תסחיף מי שפיר
רשלנות רפואית בלידה כלפי היולדת