מצב של פגיעה באספקת דם מוביל לכך שהאיבר מקבל פחות חמצן וחומרי הזנה חיוניים, וכתוצאה מכך רמת התפקוד שלו נפגעת. במקרים חמורים הדבר אף עלול להוביל לנמק ומצריך כריתה של האיבר. ניתוח מעקפים הוא ניתוח שמטרתו ליצור עיקוף במקרים של פגיעה או חסימה באספקת הדם לאיבר מסוים, במקרים בהם לא ניתן לפתור את הבעיה על ידי הרחבת כלי הדם הקיים ע”י צנתור והרחבת ההיצרות עם בלון. במהלך ניתוח מעקפים הרופא המנתח מסיט את אספקת הדם לאיבר ממקום אחד למקום אחר או לוקח כלי דם ממקום אחר בגוף המטופל כמו הבטן, היד או הרגל, ומחבר אותו למקום בו קיימת החסימה. במקרים פחות שכיחים, נעשה שימוש בוריד מתרומת איברים או בצינור מלאכותי.
לרוב כאשר מדברים על ניתוח מעקפים מתכוונים לניתוח לב, אך ניתוחי מעקפים מבוצעים גם בהקשר של בעיות אספקת דם בכליות ובעורקי הרגליים. כמו בכל ניתוח, גם ניתוח מעקפים טומן בחובו סיכונים, ובמהלכו עלולים להתרחש סיבוכים שונים כגון כאבים כרוניים לאחר הניתוח, זיהומים, הפרעות בקצב הלב או התקף לב, אי ספיקת כליות, סיבוכים הנוגעים להרדמה, פגיעות קוגנטיביות, וכן סיבוכים חמורים כגון זיהום מערכתי, אלח דם, דום לב, שבץ וכשל כלייתי אשר עלולים להסתיים במות המנותח.
רשלנות רפואית בניתוח מעקפים
כמובן, לא כל סיבוך במהלך ניתוח מעקפים מצביעה בהכרח על רשלנות בניתוח. קיימים מקרים בהם הצוות הרפואי לא יכול היה לצפות מראש את הסיבוך ולמרות שפעל על פי כל הנהלים והסטנדרטים המקובלים, לא הצליח למנוע את נזקיו. לכן, כאשר עולה חשד לרשלנות בניתוח, יש לפנות לייעוץ של עורך דין רשלנות רפואית, המחזיק בידע הרפואי והמשפטי הדרוש לבחינת פרטי המקרה הספיציפי בכדי להסיק האם אכן קיימת עילה להגשת תביעת פיצויים.
בתי המשפט פוסקים לטובת התביעה במקרים בהם עורך הדין מצליח להוכיח כי אכן נגרם נזק לתובע, אכן היתה רשלנות מצד הגורם המטפל, וכן מצליח להוכיח את הקשר הסיבתי ביניהם. בכדי להבטיח השגת פיצוי הולם, חשוב לבחור עו”ד רשלנות רפואית בעל ניסיון רב בתחום, ובעל הצלחות מוכחות בתביעות דומות של רשלנות בניתוח.
עילות להגשת תביעת רשלנות רפואית
קיימות עילות שונות בגינן ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית בניתוח מעקפים, כגון:
- רשלנות בביצוע הבדיקות המקדימות לניתוח, כגון אק”ג, אקו לב וצנתור אבחוני, או בפענוח תוצאותיהן.
- רשלנות בהרדמה – ניתוחי לב מבוצעים תחת הרדמה מלאה. רשלנות רפואית מצד הרופא המרדים יכולה לבוא לידי ביטוי לדוגמה במינון שגוי של חומר ההרדמה וברשלנות במעקב אחר מצב המטופל במהלך הניתוח.
- פגיעה בכלי דם ואיברים סמוכים עקב חוסר זהירות של הרופא המנתח.
- כשל באבחון סיבוכים במהלך הניתוח.
- רשלנות בטיפול בסיבוכים שאובחנו.
- השארת גוף זר בגוף המנותח.
- אי הסכמה מדעת – חובה על הרופא להעניק למטופל הסבר מלא ומקיף לגבי מצבו הרפואי, ההליך הרפואי, הסיכונים והסיכויים שבו, וכן אפשרויות נוספות לטיפול, ולאחר מכן לקבל את הסכמתו בכתב לביצוע הניתוח.
- רשלנות במעקב אחר מצב המטופל לאחר הניתוח.
הגשת תביעת רשלנות בניתוח וייצוג משפטי
תנאי להגשת כתב תביעה בגין רשלנות רפואית בניתוח, הינו חוות דעת מומחה רפואי אשר תומכת בטענות התביעה לנזקים שנגרמו למטופל עקב רשלנות מצד הצוות או המוסד הרפואי. כאמור, מומלץ לפנות לייעוץ של עורך דין רשלנות רפואית, בכדי להבין האם קיימת עילה להגשת תביעה. במידה וכן, יוכל עורך הדין להתחיל באיסוף החומרים הנדרשים להכנת התביעה ויפנה למומחים רפואיים רלוונטיים למקרה בבקשה לקבל חוות דעת. לאחר הכנת התביעה והגשתה על ידי עורך הדין, הוא יוכל להמשיך בייצוגכם בבית המשפט מול הרופא ו/או המוסד הרפואי בו התבצע הניתוח. חשוב להבין כי רופאים ומוסדות רפואיים מיוצגים על ידי עורכי דין מן השורה הראשונה מטעם חברות הביטוח שלהם, וללא ייצוג של עורך דין מקצועי ומנוסה, סיכויי התביעה להסתיים בהצלחה ובפסיקת פיצוי ראוי הינם קלושים ביותר.
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אתכם:
רשלנות רפואית בניתוח
רשלנות בניתוח ראש
רשלנות בניתוח – ביצוע ניתוח שלא לצורך