רשלנות בניתוח מצד הרופא המרדים / מאת עו”ד ירון מויאל

תביעות רבות של רשלנות רפואית מוגשות בישראל מדי שנה על רקע רשלנות בניתוח. חלקן מוגשות עקב נזקים שנגרמו למנותח בשל רשלנות של הרופא המנתח במהלך הניתוח. תביעות אחרות מוגשות על רקע אי הסכמה מדעת, כלומר לא ניתן למטופל מתן הסבר מפורט ומלא לפני הניתוח על ההליך, השלכותיו, הסיבוכים העלולים להתרחש במהלכו וחלופות אפשריות לניתוח. כמו כן, קיימות תביעות רשלנות בניתוח על רקע רשלנות רפואית בהרדמה, כלומר ביצוע רשלנות מצד הרופא המרדים, אשר גרמה נזק למטופל ללא קשר לבעיה הרפואית בעטיה נותח. 

הרדמה בניתוח

ניתוחים רבים נעשים תחת הרדמה. מטרות הליך ההרדמה הן חסימת התקשורת בין תאי העצב למוח, ובכך מניעת תחושות שונות אצל המטופל, ביניהן כאב, וכן מניעת תזוזה של אזור מסוים בגוף ו/או הרפיית שרירים בכדי לבצע פרוצדורה פולשנית.

ניתן למנות שלושה סוגי הרדמה:

הרדמה הינו הליך שנערך על ידי רופא מרדים, אשר מתמחה בתחום ספציפי זה והינו בעל הכשרה מתאימה. על ההליך להתבצע תוך פיקוח ובקרה לפני הניתוח, במהלכו ולאחריו. רופא מרדים צריך להחזיק בידע רב בכל הנוגע לכל סוגי התרופות המאלחשות ותגובת הגוף האנושי על כל מערכותיו לתרופות אלו. כמו כן, עליו להיות מיומן בדרכים השונות למתן הרדמה (שאיפה, עירוי או זריקה). לקראת ביצוע ניתוח, הרופא המרדים צריך לבחור את שילוב התרופות הנכון בהתאם לצרכי המטופל ומצבו הפיסי ובהתאם להליך הרפואי שיעבור, וכן לבחור את האופן בו הוא יינתן לו. היות ותוכנית ההרדמה נבנית באופן אינדיבידואלי לכל אדם, על הרופא המרדים לבצע הערכה רפואית של המטופל לפני הניתוח. לדוגמא, גיל המטופל, משקלו וההיסטוריה הרפואית, וכן אופן ההליך המתוכנן ישפיעו על שיקולי הרופא המרדים בבחירת חומרי ההרדמה ואופן נתינתם. על הרופא המרדים לקבל את ההיסטוריה הרפואית (אנמנזה) של החולה בשלמותה, הן מתוך תיעוד רפואי קודם והן משיחתו עם המטופל. היסטוריה זו צריכה לכלול את פרטי המצב הבריאותי הנוכחי של המטופל, מחלות עבר, תרופות שהחולה נוטל, אלרגיות וכו’, שכן יתכן שמצבו כלל אינו מאפשר הרדמה, שכן זו עלולה לסכן את חייו.

כמו כן, על הרופא המרדים להיות מיומן בהפעלת מכשור אשר עוקב אחר תפקוד מערכות הגוף במהלך הניתוח. מכשור זה מציג נתונים על תפקוד מערכות הגוף השונות של המטופל בזמן אמת על גבי מוניטור, כך שהרופא המרדים יכול לווסת את מינון התרופות באם יש צורך בכך, וכן לנטרל את השפעת התרופות בסיום ההליך הכירורגי. לפני, במהלך ואחרי הניתוח על הרופא המרדים לעקוב אחר מצב המטופל, ובמידה ונוצרת בעיה כלשהי לתת מענה וטיפול.

רשלנות בניתוח של רופא מרדים

ניתוח תחת הרדמה הוא הליך אשר כרוך בסיכונים רבים, ועלול להסתיים בחוסר הצלחה. מצב כזה, כשלעצמו, אינו מהווה עילה לתביעת פיצויים, אלא אם התקיימה רשלנות מצד הצוות הרפואי. רשלנות רפואית של רופא מרדים עלולה לגרום נזקים גופניים קשים בלתי הפיכים, ואף להוביל למות המנותח. במקרים רבים, סיבוכים שנגרמו כתוצאה מההרדמה מתגלים רק לאחר סיום הניתוח והתעוררות המטופל מן ההרדמה, דוגמת שיתוק זמני או קבוע. רשלנות רפואית נקבעת על ידי בית המשפט במקרים בהם הוא מסיק כי ההרדמה התבצעה שלא בהתאם לסטנדרטים המקובלים ולידע המקצועי בתחום, ושלא לפי כללי הזהירות המקובלים.

בין העילות הקיימות להגשת תביעת רשלנות רפואית של רופא מרדים:

תביעות רשלנות בניתוח על רקע הליך הרדמה

בעת חשד כי נגרם לאדם נזק כתוצאה מהרדמה בניתוח, מומלץ לפנות בהקדם לעורך דין רשלנות רפואית בכדי לברר מהן זכויותיו והאפשרויות העומדות בפניו. עורך דין רשלנות רפואית יוכל לבחון את המקרה ולייעץ האם כדאי לפנות למומחה רפואי לבדיקה מעמיקה יותר של המקרה וקבלת חוות דעת רפואית. במידה ומתקבלת חוות דעת על פיה אכן נגרם נזק למנותח עקב רשלנות בהרדמה, ניתן להגיש תביעת רשלנות בניתוח.

תביעות רשלנות רפואית מוגשות לרוב נגד הרופא המרדים וכן נגד בית החולים בו התקיים הניתוח, אשר אחראי על אנשי הצוות הרפואי שעובדים בו. במקרים בהם הניתוח התבצע בבית חולים בבעלות קופת חולים, נתבעת האחרונה. במידה וההליך התבצע בבית חולים בבעלות ממשלתית, נתבע משרד הבריאות.

בניגוד להליכים רפואיים אחרים, בעת ניתוח המבוצע תחת הרדמה מלאה, לרופאים ולצוות הרפואי שליטה מלאה על מצבו הרפואי של המטופל, ועל תיעוד מהלך הטיפול במסמכים הרפואיים. לכן, בניגוד לתביעות אחרות של רשלנות רפואית, בתביעות מסוג זה, המטופל אינו יכול להעיד על הטיפול שניתן לו, הפעולות שביצעו או לא ביצעו הרופאים, וכל דבר אחר הקשור לאופן התנהלות הניתוח. במקרים כאלו ניתן לדעת מה קרה במהלך הניתוח רק מן הפרוטוקולים והמסמכים הרפואיים אשר הצוות הרפואי מחויב לתעד בהם את מהלך הדברים בעת הניתוח ולאחריו.

עקב נסיבות אלו, כאשר הצד הנתבע בתביעות רשלנות בניתוח תחת הרדמה מספק לבית המשפט תיעוד לקוי או חסר של ההליך, חובת ההוכחה עוברת אליו. כמו כן, במידה ואנשי צוות רפואי שהיו בחדר הניתוח נמנעים מלהעיד, בית המשפט זוקף זאת לחובת הנתבעים.

בכדי שבית המשפט יפסוק לטובת התובע, עליו להגיע למסקנה כי אכן נגרם לו נזק כתוצאה מההרדמה, וכי היתה רשלנות בהליך ההרדמה, אם לפני הניתוח, במהלכו או במעקב שלאחריו.

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אתכם:
רשלנות בניתוח גב
רשלנות בניתוח לב
ניהול תיק רשלנות רפואית – הסכם פשרה