|
מטופלים המגיעים לחדר מיון נמצאים במצב מורכב ולא פשוט: הם בשלב ביניים, טרם הפינוי למחלקה הרלבנטית שאמורה לטפל בהם, אך מצד שני – נכנסו כבר לתחילתו של הליך אשפוז. מעצם טיבו, חדר המיון הוא מקום מאוד אינטנסיבי, אשר אליו מתנקזים כל המטופלים אשר זקוקים לטיפול ומיון ראשוני. במילים אחרות, מדובר בסיטואציות רבות של דחיפות, אשר דורשות לעתים קרובות מענה מידי.
למרבה הצער, במסגרת הטיפול בחדר המיון עלולה להתרחש רשלנות רפואית, והשלכותיה עלולות להיות חמורות. טיפול ראשוני שאינו בהתאם לסטנדרטים הרפואיים המקובלים בהתאם למצב המטופל עלול להוביל לנזקים פיזיים משמעותיים אצל החולה כמו גם נזקים נפשיים הן עבור החולה והן עבור משפחתו.
בדיקת עילה לתביעה וייצוג על ידי עורך דין רשלנות רפואית
על מנת לבדוק האם אכן קיימת עילה להגשת תביעה, יש להתייעץ עם עורך דין רשלנות רפואית אשר מתמחה בתחום ומנוסה בניהול תביעות דומות. עורך דין המומחה בתביעות רשלנות יוכל לאמוד גם את סיכויי הצלחת התביעה במידה וקיימת עילה ואת כדאיות ניהול תביעה. לעיתים ימליץ עורך הדין לנסות ולהגיע עם המוסד הרפואי להסכם פשרה, שישיג פיצוי הולם בהליך מהיר וקל יותר מאשר ניהול תביעה משפטית.
בכדי להגיש תביעה משפטית, יש צורך בהכנת כתב תביעה הכולל חוות דעת משפטית התומכת בטיעוניה. הכנת כתב תביעה על ידי עו”ד רשלנות רפואית וייצוג על ידו בבית המשפט יגדיל את סיכויי התביעה להסתיים בהצלחה לטובת הנפגעים.
| אם אתם חושדים כי אתם או מי מבני משפחתכם נפגע כתוצאה מרשלנות רפואית בחדר מיון, ירון מויאל, עורך דין רשלנות רפואית בירושלים, מציע פגישת ייעוץ חינם. עו”ד מויאל מקיים פגישות בירושלים וכן באזור המרכז – בתל אביב, ובהרצליה פיתוח.
לתיאום פגישת ייעוץ חינם, חייגו 02-5662662 או לחצו עורך דין רשלנות רפואית בירושלים |
רשלנות רפואית בשלבי טיפול שונים בחדר המיון
ניתן לחלק את העילות להגשת תביעות רשלנות רפואית בחדר המיון לשני סוגים: רשלנות באבחון ורשלנות במהלך הטיפול עצמו. רשלנות רפואית באבחון עלולה להתרחש בשלבי הקבלה הראשונים של המטופל בחדר המיון. בשלב ראשון המטופל ממתין לרופא לצורך אבחון מצבו באופן ראשוני. האבחון נעשה, בין היתר, על ידי קבלת מידע מהמטופל על התסמינים השונים, קבלת היסטוריית מחלות, תגובות אלרגיות, תגובות בין תרופתיות וכיוצא בזה וכן ביצוע בדיקות ראשוניות. עילות להגשת תביעת רשלנות רפואית בהיבט זה יכולות להיות לדוגמה אי קבלת יחס רפואי בזמן או רשלנות באבחון בדמות התרשלות בקבלת ההיסטוריה הרפואית של החולה (אנמנזה), רשלנות באומדן רמת הסיכון בה נתון המטופל, אי ביצוע בדיקה נדרשת, ביצוע בדיקה באופן רשלני, פענוח שגוי של תוצאות הבדיקות וכו’.
לאחר האבחון הראשוני על הרופא בחדר המיון להחליט האם להפנות את המטופל מידית למחלקה הרלבנטית בהתאם למצבו הרפואי, להמשיך לאשפזו במיון לצורך בדיקות נוספות, או לשחררו הביתה. קיימת עילה להגשת תביעת רשלנות רפואית אם לדוגמה הרופא לא פינה את המטופל למחלקה הנכונה, לא פינה אותה למחלקה הרלוונטית בזמן, ביצע פרוצדורה רפואית מבלי שמסר את כל האינפורמציה הרלבנטית למטופל (אי הסכמה מדעת), ביצע הליך פולשני ללא הקפדה על זהירות, התרשל במתן הסבר מפורט למטופל באשר להמשך הטיפול לאחר השחרור מבית החולים, שחרר את המטופל לביתו למרות צורך בהמשך טיפול, ועוד.
לסיכום, רשלנות רפואית במיון עלולה להוביל לנזקים למטופל. שחרור מוקדם מדי של המטופל למרות צורך בטיפול נוסף עלול להציב אותו במקרים מסוימים אף בסכנת חיים. כך גם ניהול לא תקין של הרשומה הרפואית, אשר עלול להוביל לטעות בדרך הטיפול, מתן תרופות לא נכונות או בלתי מתאימות למטופל וכו’. במקרה של חשד לרשלנות רפואית שהובילה לנזק למטופל, חשוב לפנות לייעוץ אצל עורך דין רשלנות רפואית בהקדם האפשרי בכדי לבחון את האפשרויות המשפטיות העומדות בפני הנפגע.
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אתכם:
עורך דין רשלנות רפואית
רשלנות בניתוח
ניהול תביעות רשלנות רפואית |
