|
 לידת עכוז היא לידה בה המיקום של התינוק ברחם לקראת הלידה אינו כשראשו מופנה כלפי פתח האגן, אלא עכוזו או רגלי התינוק מופנים כלפי פתח האגן. למרבה הצער, לידות עכוז מסתיימות לעיתים בפגיעות מהן סובלים העובר ו/או האם, ואלו אינן מעידות בהכרח על רשלנות בלידה, שכן מדובר על לידה בסיכון.
במהלך הריון, העובר מתפתח ברחם כשהוא נמצא במנח עכוז, כלומר ראשו פונה לעבר החלק העליון של הרחם והעכוז והרגליים שלו פונים לעבר תעלת הלידה. מצב זה הינו תקין במהלך רוב תקופת ההריון עד לשבוע ה-32 לערך. במהלך השבועיים שלאחר מכן העובר אמור להתהפך הדרגתית עד לתנוחה בה הראש שלו פונה לעבר תעלת הלידה. תהליך זה של התהפכות העובר ברחם קורה באופן טבעי בכ-95 אחוז מן ההריונות.
חשוב לציין כי ישנם שלושה מנחים שונים אשר נכללים תחת המונח “לידת עכוז”, המציבים דרגות סיכון שונות לילוד ולאם, והחלטות הרופא המיילד והצוות הרפואי יושפעו לעיתים מן המנח הספציפי של העובר.
בין הסיכונים הקיימים בלידת עכוז ניתן למנות את אלו:
- מות התינוק – אחוז התמותה של עוברים בלידת עכוז גדולה פי שלושה מאשר בלידות רגילות. לרוב, מות התינוק יגרם עקב פגיעות ושטפי דם במוחו אשר ייווצרו במהלך חילוצו.
- נזק מוחי אצל התינוק – בלידה רגילה ראש התינוק הוא שעובר ראשון בתעלת הלידה ומפלס את הדרך לגוף התינוק. היות וראש העובר הוא האיבר הגדול ביותר בגופו, לידת עכוז עלולה להביא לכך שראשו לא יצליח לצאת מתעלת הלידה. שהיית ראש התינוק זמן רב מדי בתעלת הלידה, מעל 7 דקות, עלולה להוביל לחוסר חמצן במוח העובר, וכתוצאה מכך לנזק מוחי. הסיכוי להיווצרות מצב זה תלוי בסוג מנח העכוז בו נמצא העובר.
נזק מוחי עלול להיגרם לתינוק גם במידה וראש התינוק יצא מהר מדי מתעלת הלידה, או עקב פעולות הרופא המיילד להוצאתו מתעלת הלידה במידה ותהליך הלידה הסתבך.
- קשיי נשימה של התינוק – התינוק עלול לסבול מקשיי נשימה שמקורם בסיבוכים שהתרחשו במהלך הלידה.
- שברים ופריקות מהם סובל התינוק – פעולה אקטיבית של הרופא להוצאת התינוק עלולה לגרום לשבירת אחת הגפיים של התינוק או אגן הירכיים שלו, פגיעה במפרקים ועוד.
- שיתוק של התינוק – פעולת הרופא עלולה לגרום אף לנזק אשר יתבטא בשיתוק של התינוק.
- נזקים ליולדת עקב איבוד דם רב המאפיין לידות עכוז.
רשלנות בלידה
כאמור פגישה במהלך או בעקבות לידת עכוז אינה מעידה בהכרח על רשלנות בלידה. רשלנות רפואית הינה תחום מורכב ביותר, כל שכן התחום הספציפי של רשלנות בלידה. בכדי לקבוע האם ישנה עילה לתביעת פיצויים עקב נזק לתינוק ו/או לאם, יש צורך בבחינת המקרה המסוים לפרטיו, ובכלל זאת מעבר על כלל התיעוד הרפואי הקיים. נזק שנגרם לאם או לתינוק במהלך לידת עכוז אינו מעיד בהכרח על רשלנות רפואית. בכדי לבדוק האם ישנה עילה לתביעה יש צורך בידע הן בתחום המשפטי והן בתחום הרפואי. עורך דין רשלנות רפואית ידע האם נסיבות המקרה מצדיקות בדיקה מעמיקה של מומחה רפואי משפטי אשר חוות דעתו הינה תנאי הכרחי להגשת תביעת רשלנות רפואית. עורך דין רשלנות רפואית ידע גם לבחון את סיכויי התביעה להצליח ובהתאם לכך את כדאיותה. בית המשפט יקבע כי התקיימה רשלנות בלידה ויפסוק פיצוי רק אם יוכח כי נגרם נזק לאם ו/או לילוד, התקיימה רשלנות מצד הגורם הרפואי וכן יוכחו קשר סיבתי ביניהם.
| ירון מויאל, עורך דין רשלנות רפואית בירושלים, מציע פגישת ייעוץ חינם ללא כל התחייבות במקרים בהם ישנו חשד לקיום רשלנות בלידה. ניתן לקיים פגישות גם באזור המרכז, בתל אביב או בהרצליה.
לתיאום פגישת ייעוץ, חייגו 02-5662662 או לחצו עורך דין רשלנות רפואית מויאל |
לרוב, עוברים שלא התהפכו עד לשבוע ה-34, לא יצליחו להתהפך באופן עצמאי עקב גודלם וחוסר המקום הפיזי הדרוש לכך ברחם. יכולות להיות מספר סיבות אשר יקשו על העובר להתהפך עצמאית:
- גודל העובר – במידה והעובר גדול ביחס לשלב ההריון בו הוא אמור לבצע את ההיפוך, לא יוותר לו מספיק מקום ברחם הדרוש לכך.
- בעיות תוך-רחמיות – רחם בעל עיוותים או גידולים ברחם עלולים להקשות על העובר להתהפך.
- ריבוי מי שפיר.
- פגמים בעובר או מצוקה שיקשו עליו לבצע את ההיפוך.
- שרירי הבטן רפויים של האם – מצב זה מספק לעובר מרחב רב יותר ברחם אשר עלול לגרום לו לחזור למנח עכוז גם אחרי שביצע את ההיפוך הנדרש לקראת הלידה.
- מתח וחרדה של האישה ההרה הגורמים לכיווץ שרירי הבטן התחתונה – מצב כזה עלול להקשות על העובר להתהפך ברחם.
- מבנה האגן של האם – במידה והמבנה הפיזי של אגן האם אינו מאפשר מעבר של העובר, הוא יתמקם במנח עכוז.
- הריון מרובה עוברים.
היות ומנח עכוז בשלב מתקדם בהריון עלול להעיד על פגמים בעובר, נדרשת התייחסות מהירה של הרופא המטפל ושליחת האישה ההרה לבדיקות. במידה והרופא לא פעל לשלילת קיום פגמים בעובר או מצב מצוקה שלו, תיתכן עילה להגשת תביעת רשלנות בהריון.
קיימות מספר שיטות באמצעותן ניתן לנסות ולשנות מנח עכוז של העובר למנח ראש. כאשר מתגלה כי העובר עדיין במנח עכוז החל מן השבוע ה-34 להריון, יתכן והרופא המטפל יחליט להתערב בכדי לנסות ולשנות את מצג העובר, שכן מנח עכוז עלול ליצור סיבוכים בלידה שהסיכוי להם בלידה רגילה אינם קיימים. השיטה הנפוצה ביותר נעשית על ידי היפוך פיזי של העובר על ידי רופא. הליך זה נערך תחת מעקב אולטרסאונד ולאחר שנקבע באמצעותו מהם סיכויי ההליך והאם ישנם סיכונים שעלולים לגרום לסיבוכים. סיכויי הצלחת הליך זה הינם בין 55 ל-70 אחוזים.
קיימת מחלוקת בעולם הרפואה באשר לשיטת הלידה המועדפת כאשר העובר נמצא במנח עכוז – לידה ואגינלית רגילה או לידה קיסרית. בעוד שבעשור הראשון של המאה ה-21 היתה הסכמה כמעט מוחלטת בקרב רופאים מיילדים שלידה קיסרית היא השיטה העדיפה, הדעה הרווחת כיום גורסת שהחלטה על שיטת הלידה צריכה להיעשות בהתאם לסוג מנח העכוז בו שרוי העובר ולנסיבות הלידה הספציפית, שכן לידה קיסרית טומנת בחובה סיכונים ליולדת. מריבוי לידות עכוז בניתוח קיסרי, נוצר מצב בו רופאים מיילדים פחות מיומנים בביצוע הליך של לידה וגינאלית במקרה של מנח עכוז.
עילות להגשת תביעת פיצויים
להלן דוגמאות של מספר עילות אפשריות להגשת תביעת רשלנות רפואית בלידה או בהריון על רקע מנח עכוז:
- ביצוע רשלני של הליך לשינוי מנח עכוז של העובר למנח ראש – ביצוע ההליך על ידי רופא בלתי מיומן, ביצועו ללא מעקב אולטרסאונד, או רשלנות בביצועו ההליך עצמו, כל אלו יכולים להיות עילה להגשת תביעת רשלנות בלידה.
- החלטה על ביצוע לידה רגילה למרות שהנסיבות הכתיבו לידה קיסרית עקב סיכון רב שבלידה רגילה.
- לידה רגילה בוצעה למרות שלא היה נוכח רופא מומחה ללידת עכוז ואגינלית – לידה מסוג זה דורשת התמחות ואי נוכחות של מומחה להליך זה עלולה להיות מסוכנת לעובר ולאם. לעיתים לידה כזו מצריכה נוכחות של שני רופאים מיילדים לפחות אשר אחד מהם הינו מומחה, או נוכחות של רופא תורן בכיר, רופא מרדים וכן רופא ילדים.
- התערבות של הרופא המיילד להוצאת התינוק אשר בוצעה באופן רשלני.
- הסכמה מדעת – הרופאים התרשלו במתן הסבר מלא לאישה באשר להליכים האפשריים בנסיבות הקיימות, הסיכויים והסיכונים שבכל אחד מהם וכו’.
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אתכם:
האם סיבוכים במהלך הלידה מעידים על רשלנות רפואית ?
רשלנות בלידה – היעדר רופא מומחה בחדר לידה
רשלנות רפואית בבחירת שיטת הלידה
|
