 קיימים מקרים רבים בהם תביעות רשלנות רפואית נדחות על הסף למרות שלתובע ישנה עילה מוצדקת להגשת תביעת פיצויים, וזאת עקב ‘חוק ההתיישנות’. בכדי להימנע ממצב כזה, חשוב שאדם אשר סבור כי נגרם לו נזק עקב רשלנות רפואית יכיר את המגבלות שמטיל חוק זה על הגשת תביעות מסוג זה.
חוק ההתיישנות קובע כי לאדם שנפגע יש זכות להגיש תביעת רשלנות רפואית עד שבע שנים מיום ההליך או הטיפול הרשלני. על פי חוק זה, במידה וחלף זמן רב יותר בין המועד בו התבצעה רשלנות רפואית ובין מועד הגשת התביעה, התביעה תימחק ובית המשפט לא ידון בה. הצעת חוק אשר הוגשה בשנת 2004 ועברה בכנסת בקריאה ראשונה, מציעה הארכה של תקופת ההתיישנות במקרי רשלנות רפואית ל-18 שנה. ללא ספק, אם תעבור הצעת חוק זו, מספר התביעות יעלה באופן ניכר. יצוין כי נושא זה מצוי במחלוקת, שכן רבים מבקשים דווקא לקצר את תקופת ההתיישנות ולא בכדי עד עתה הצעת חוק זו לא קודמה מאז.
ישנם מספר טיעונים התומכים בקביעת פרק זמן הגיוני ומוגבל בחוק ההתיישנות. באשר לצד התובע, הטיעון הוא שבמידה וחיכה כל כך הרבה זמן, הוא למעשה ויתר על זכותו לתבוע, ואין זה הוגן שיקבל עזרה מבית המשפט. באשר לנתבע, הטיעון הוא שלא ניתן לצפות ממנו לשמור על ראיות לנצח. באשר לבית המשפט, הטענה היא שעל בית המשפט לעסוק בתביעות רלוונטיות ולא בתביעות הנוגעות למקרים שהתרחשו זמן רב מדי בעבר, בייחוד לאור העומס הרב בבתי המשפט בארץ והקושי הנעוץ בגילוי האמת לאחר חלוף פרק זמן ארוך מאז האירועים.
| אם נפגעתם במהלך פרוצדורה רפואית או בעקבותיה, ירון מויאל, עורך דין רשלנות רפואית בירושלים מציע פגישת ייעוץ חינם ללא כל התחייבות לבחינת פרטי המקרה וזכאותכם לפיצוי. בנוסף לפגישות בירושלים, עו”ד מויאל מקיים פגישות גם באזור המרכז, בתל אביב, וכן בהרצליה פיתוח.
לתיאום פגישת ייעוץ, חייגו 02-5662662 או לחצו עורך דין רשלנות רפואית בירושלים |
ייעוץ עו”ד רשלנות רפואית
עם זאת, קיימים בחוק יוצאים מן הכלל, ומומלץ להתייעץ עם עורך דין רשלנות רפואית בנוגע לכל חשד לרשלנות בכדי להבין מהן השלכות חוק ההתיישנות על המקרה הספציפי.
להלן מספר נסיבות אשר מביאות לדחיית תקופת ההתיישנות או לעצירתה:
- במידה ונתבע הודה בזכות של התובע לקבל פיצוי, הדבר מאפס את תקופת ההתיישנות מיום ההודאה.
- במידה והאדם נפגע כקטין, ספירת תקופת ההתיישנות תחל רק לאחר הגיעו לגיל 18. כלומר, הוא רשאי לתבוע את המוסד או הרופא המטפל עד הגיעו לגיל 25. סעיף זה של החוק רלוונטי במיוחד במקרים של רשלנות רפואית בהריון או בלידה, היות והוא מאפשר להורי הילד להגיש תביעה בשמו, גם אם תוקף ההתיישנות חל עליהם.
- במקרים בהם התובע או הנתבע שוהים מחוץ למדינה, ועקב כך לא ניתן לערוך בירור משפטי, ספירת תקופת ההתיישנות מושהית.
- במקרה שבו האדם לא היה מודע לעובדות המהוות את עילת התביעה, מסיבות שלא היו תלויות בו ושאף בזהירות סבירה לא יכול היה למנוע אותן, תתחיל תקופת ההתיישנות ביום שבו נודעו לו עובדות אלו.
- מקרים בהם הנזק התגלה רק לאחר תקופה מסוימת מיום ההליך או הטיפול הרשלני או עובדות מהותיות, אשר יכולות להוות עילה לתביעה נעלמו מעיני הנפגע. ספירת שבע השנים תחל רק מיום התגלות הנזק או העובדות הרלוונטיות, שכן האדם לא יכול היה לחשוד כי התרחשה רשלנות רפואית קודם לכן. לדוגמא, פעמים רבות מחלה או מצב רפואי אינם מאובחנים בזמן והנזקים שנגרמים לאדם עקב כך והיקפים מתגלים רק לאחר תקופה.
פקודת הנזיקין קובעת כי במקרים בהם הקשר בין נזקי התובע והרשלנות הרפואית מתגלה בזמן מאוחר יחסית, זמן מקסימלי של עשר שנים מיום ההתנהלות הרשלנית ועד הגשת התביעה.
- לאחר התחלת ההליך המשפטי מופסקת ספירת תקופת ההתיישנות. כלומר, מיום הגשת התביעה נפסקת ספירת השנים, והתביעה אינה יכולה להתיישן, גם אם ההליך המשפטי ימשך מעבר לשבע שנים מיום הטיפול או ההליך הרפואי המדובר.
- במקרה שבו האדם לא היה מסוגל לדאוג לעניניו מחמת ליקוי נפשי או שכלי, זמני או קבוע, ולא היה לו אפוטרופוס (במצב בו היה זקוק לאפוטרופוס), לא יבוא במנין הזמן שבו טרם נודע לאפוטרופוס העובדות המהוות את עילת התביעה.
חשוב לפנות לייעוץ של עו”ד רשלנות רפואית בכל חשד לפגיעה עקב רשלנות בכל הליך או טיפול רפואיים, לבחינת המקרה הספציפי, גם אם חלפו יותר משבע שנים מיום המקרה, שכן ישנם מקרים בהם מתנהלות בבתי משפט בישראל תביעות מסוג זה, למרות שתקופת ההתיישנות הפורמלית חלפה. לדוגמא, עורך דין רשלנות רפואית יוכל לבחון מתי במקרה הספציפי שלכם ניתן היה לקשר בין הנזק שנגרם לכם ובין הרשלנות הרפואית, דבר אשר יכול להיות קריטי לשם הגשת התביעה.
לרוב, עו”ד רשלנות רפואית מציע פגישת ייעוץ ראשונית ללא תשלום. מומלץ לפנות לייעוץ כזה לפני נקיטת כל צעד או מהלך בכדי להימנע מטעויות אפשריות בעלות השלכות מכריעות להגשת תביעת רשלנות רפואית או התנהלות המשפט בהמשך, ואף לפגוע בזכאות לקבל פיצויים.
עקב חוק ההתיישנות, אך גם על מנת להשיג ראיות ומסמכים בסמוך ככל האפשר למקרה הרשלנות הרפואית, ברורה החשיבות של בדיקת חשד לרשלנות רפואית במועד קרוב ככל הניתן לאירוע. הכנת תביעת רשלנות רפואית הינה תהליך ארוך ומורכב, שכן יש צורך בבחינת המקרה, השגת מסמכים ותיעוד רפואי, פנייה למומחים רפואיים לשם כתיבת חוות דעת מקצועית עליה תסתמך התביעה ועוד. כמו כן, השגת מסמכים ועדויות מהימנות עלולה להיות קשה יותר ככל שחולף זמן מיום האירוע.
כאמור, ישנם מקרים בהם לא ניתן לקבוע את היקף הנזק או דרגת הנכות של הנפגע עקב רשלנות רפואית במועד סמוך לאירוע, ויש צורך להמתין פרק זמן ממושך לשם כך. לדוגמא, רשלנות רפואית בלידה עלולה לגרום נזק לתינוק, אשר מלוא היקפו יתגלה רק לאחר חודשים ספורים ואף יותר משנה מיום הלידה. גם במקרים אלו, מומלץ לגשת לייעוץ משפטי אצל עורך דין רשלנות רפואית בהקדם, במועד סמוך ככל הניתן לאירוע, שכן ניתן ורצוי לנצל תקופה זו לשם איסוף החומרים הדרושים ולאיתור מומחה רפואי מתאים לצורך הכנת התביעה.
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אתכם:
ניהול תביעות רשלנות רפואית
חוות דעת רפואית משפטית
נטל ההוכחה בתביעות רשלנות רפואית |
