רשלנות רפואית – רופא משפחה / מאת עו”ד ירון מויאל

בישראל מוגשות בכל שנה תביעות רשלנות רפואית של רופא המשפחה. רבות מהן מוגשות על רקע  רשלנות באבחון מחלות שכתוצאה מאבחון מאוחר התפתחה המחלה ונגרם נזק לתובע. אבחון מאוחר של מחלה יכול להקטין את סיכויי ההחלמה ממנה, לגרום לנזקים בלתי הפיכים ואף להביא לפטירת המטופל. לדוגמא, במקרים של בעיות לב, אירוע מוחי או סרטן, ישנה חשיבות עליונה לאבחון מהיר של הבעיה ומתן טיפול מתאים באופן מידי.

תפקידו של רופא משפחה

רופא המשפחה הינו בד”כ הראשון אליו פונים כאשר סובלים מכאב או בעיה רפואית כלשהיא. כמו כן, ביקור אצל רופא המשפחה יכול להיות לשם מעקב אחר מצב בריאותי, קבלת תרופות מרשם ועוד. רופא משפחה צריך לבצע עבודתו נאמנה תוך עמידה בסטנדרטים רפואיים סבירים, ועליו להקפיד ולהתעדכן בחידושי הרפואה, בכדי להבטיח כי מטופליו יקבלו שירות ראוי.

תפקידו של הרופא הוא לבדוק את תלונות המטופל, ולהחליט האם יש הוא יכול לטפל בבעיה ממנה סובל המטופל בעצמו, האם יש להפנותו לבדיקות בכדי לאבחן את הבעיה או להפנותו לרופא מומחה בתחום הרלוונטי. לכן, על רופא המשפחה להחזיק בידע רב והבנה נרחבת של מחלות ומצבים רפואיים רבים. היות ורופא המשפחה הינו לרוב הגורם הרפואי הראשון אשר נפגש עם המטופל, עליו לעמוד בסטנדרט זהירות גבוה במיוחד, בכדי להגיע לאבחון מדויק והחלטה נכונה באשר להמשך הטיפול או הפניה לבדיקות ולרופאים נוספים. אבחון שגוי יכול לגרום לנזק למטופל ולהחמרה במצבו הבריאותי. לא פעם מכנים בתי המשפט את רופאי המשפחה כ”שומרי הסף” של החולה.

אין מצופה מרופא משפחה שיהיה מומחה בכל תחומי הרפואה, אך עליו להיות מסוגל לאבחן את המטופל על ידי שלילת אבחנות שכיחות וידועות וכן מחלות נדירות יותר תוך התחשבות בגורמי סיכון קיימים כגון גיל המטופל, ההיסטוריה הרפואית שלו, ההיסטוריה המשפחתית בנוגע למחלות ועוד. על כתפי רופא המשפחה מוטלת אחריות רבה שכן קיימות בעיות רפואיות קשות שהסימפטומים שלהם נראים בתחילה כמו אלו של בעיות בריאות קלות, ולכן עליו להפעיל שיקול דעת ולוודא כי אינו מבטל קיום מצב בריאותי קשה ולבדוק את תלונות המטופל כראוי.

במידה והרופא מחליט לשלוח את המטופל לבדיקות, עליו לעקוב אחר תוצאותיהן ובהתאם להן לקבוע האם נדרש המשך טיפול, ואם כן, מהו הטיפול הנחוץ. במידה והרופא שולח את המטופל לרופא אחר, עליו לעקוב אחר הבדיקות והטיפולים שמתנהלים אצלו, ולעמוד בקשר עם הרופא המומחה ככל הנדרש. לא פעם מטופל נשלח למספר רופאים מומחים, ורופא המשפחה צריך לשמש למעשה כגורם המרכז את כל הממצאים ותוצאות הבדיקות השונות ומקשר במידת הצורך בין הגורמים השונים, בכדי שיהיה ניתן להגיע למסקנות הנכונות לגבי מצבו של המטופל.

באחריות רופא המשפחה להמליץ על טיפול תרופתי מתאים ולהשגיח על מצב המטופל לאחר קבלת הטיפול. כמו כן, באחריות רופא משפחה לתת למטופל הסבר מלא על מצבו הבריאותי והטיפול הדרוש, וכן להזהירו באשר לסיכונים הכרוכים במצבו. בנוסף, עליו לדאוג לתיעוד ורישום רפואי מלא ומדויק.

ככל אדם, גם רופא משפחה עלול לטעות, ואין הדבר מעיד בהכרח על רשלנות רפואית. כאשר ישנו חשד לרשלנות של רופא המשפחה, מומלץ לפנות לייעוץ של עורך דין רשלנות רפואית אשר יבחן באופן ראשוני את המקרה הספציפי וימליץ האם כדאי להמשיך בבדיקה ולפנות לקבלת חוות דעת רפואית. חשוב להבין כי הליכי תביעת פיצויים על רקע רשלנות רפואית יכולים להימשך למשך זמן ארוך של מספר חודשים ואף שנים. עו”ד רשלנות רפואית יוכל לייעץ באשר לסיכויי התביעה וכדאיותה.

עילות להגשת תביעת רשלנות רפואית

תביעות רבות של רשלנות רפואית מוגשות בטענה כי רופא משפחה הפר את חובת הזהירות. תביעה מסוג זה יכולה להיות מוגשת, בין היתר, במקרים הבאים:

• בדיקה רשלנית של תלונות המטופל – על הרופא לבדוק כראוי את תלונות המטופל בהתאם לסימפטומים שלו, ותוך התייחסות לגורמי סיכון אפשריים. במידה והרופא פטר את תלונותיו החוזרות של מטופל מבלי לבדוק אותן כראוי, לשלוח אותו לבדיקות או לרופא מומחה וכתוצאה מכך המטופל ניזוק, בית המשפט יקבע כי התרשל בתפקידו. אבחון שגוי של מצב המטופל או שליחה לבדיקות בלתי מתאימות יכול להוביל לכך שלא יינתן לו טיפול כלל או יינתן לו טיפול לא מתאים.
• טעות במתן תרופות – רשלנות במרשם טיפול תרופתי יכול להתבטא במתן תרופה לא נכונה או מינון לא נכון שלה, כמו גם מתן תרופה למרות רגישות ממנה סובל המטופל לאחד ממרכיביה.
• אי הפנייה לרופא מומחה – במידה ורופא המשפחה לא הפנה את המטופל למומחה ועקב כך מחלתו לא אובחנה בזמן ונגרם לו נזק, בית המשפט יקבע כי היתה רשלנות רפואית.
• אי הפנייה לבית חולים – תביעות רשלנות רפואית מוגשות לעיתים משום שרופא המשפחה לא הפנה את המטופל באופן מידי לבית חולים, וכתוצאה מכך המטופל ניזוק באופן שהיה יכול להימנע. לדוגמא, קיימות מחלות אשר עלולות להוביל לשבץ מוחי ושיתוק באם לא יתגלו וטופלו בזמן.
• אי הפנייה לבדיקות או לרופא מומחה – רשלנות תיקבע במידה ורופא המשפחה לא הפנה את המטופל לבדיקות הרלוונטיות או לרופא מומחה בהתאם לתלונותיו, או עשה זאת באיחור, וכתוצאה מכך המחלה הוחמרה ו/או נגרמו למטופל נזקים.
• רשלנות במעקב אחר תוצאות הבדיקות ו/או הטיפול אצל הרופא המומחה – על הרופא לבחון את תוצאות הבדיקות וכן להשקיע מאמץ ראוי בבחינת ממצאים נוספים ככל שנדרש בכדי לקבל החלטה לגבי הצורך בטיפול ובאיזה אופן. כמו כן, על הרופא מוטלת חובה לשלוח את המטופל לבדיקות נוספות במידת הצורך, ובייחוד אם לא מצא הסבר לסימפטומים מהם סובל החולה. כמו כן, עליו כאמור לעקוב אחר ממצאי הרופא המומחה, לרכז ולנתח את כלל הממצאים. יתרה מכך, במקרים מסוימים בתי המשפט אף קבעו כי תחת אחריותו של רופא המשפחה היה להבהיר למטופל את הדחיפות שבביצוע הבדיקות או בפנייה למומחה הרפואי, ולוודא כי אכן עשה זאת.
• פענוח שגוי של תוצאות בדיקות, התייחסות לקויה או אי התייחסות לממצאים חריגים שהתגלו בבדיקות – כל אלו עלולים להוביל להמשך טיפול בלתי הולם או הפנייה למומחה לא מתאים.

כדי להגיש תביעת רשלנות רפואית יש לבססה על חוות דעת רפואית אשר תומכת בטענות הצד התובע על נזק גופני ו/או נפשי שנגרם בשל רשלנות רופא המשפחה. במידה והרופא עובד במסגרת קופת חולים, תביעה כזו יכולה להיות מוגשת נגד הרופא עצמו ו/או קופת החולים, מכיוון והחוק רואה בה אחראית על עבודת הרופא.

למרבה הצער תביעות רשלנות רפואית עקב אבחון מאוחר של מחלה מוגשות כאשר הניזוק נמצא במצב בריאותי קשה ובלתי הפיך, ולא פעם הליכים משפטיים אלו ממשיכים לאחר מות התובע. במקרים אלו, במידה ונקבע כי אכן התרחשה רשלנות רפואית, בית המשפט מטיל על קופת החולים לשלם לתובעים, בני המשפחה מקרבה ראשונה של הנפטר.

במידה וישנו חשד שנפגעתם עקב רשלנות רופא משפחה עורך דין רשלנות רפואית יידע לכוון אתכם באשר לצעדים שיש לנקוט, והצעדים מהם יש להימנע בכדי שלא לחבל בסיכויי תביעת פיצויים. ישנה חשיבות רבה לפנייה למומחה הרפואי הנכון לקבלת חוות דעת, וכן להכנת כתב התביעה באופן יסודי ומקצועי בכדי להבטיח את הצלחת התביעה.

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אתכם:
פיצויים בתביעות רשלנות רפואית
רשלנות רפואית בניתוח
ניהול תביעות רשלנות רפואית