ניתוחים לפרוסקופיים נחשבים לבטוחים יותר מניתוחים בשיטה המסורתית של חיתוך רחב יותר בגוף המטופל, ועם זאת, גם בהם ייתכנו סיבוכים, חלקם בלתי נמנעים, וחלקם עקב רשלנות רפואית. בכדי לבחון האם סיבוך הינו תוצאה של רשלנות בניתוח לפרוסקופי, מומלץ לפנות לייעוץ אצל עורך דין המתמחה בתחום זה. לאחר בחינת פרטי המקרה מפיכם ומסמכי התיעוד הרפואי יוכל עורך דין רשלנות רפואית לקבוע האם קיימת עילה להגשת תביעת רשלנות רפואית.
ניתוח בשיטת הלפרוסקופיה (בעברית, שקיפת בטן) נעשה באמצעות מכשירים זעירים מיוחדים, כאשר חודרים לבטן המנותח דרך מספר חתכים קטנים בדופן הבטן. בין היתר מוחדר לבטן כבל סיב אופטי שבקצותיו עדשה ומצלמה, והודות לטכנולוגיות וידאו, הדמיה ולייזר, מועבר צילום של מקום הניתוח למסך וידאו, וכך הכירורג מסוגל לבצע את הניתוח ולפקח על הנעשה. שיטה זו נחשבת לבטוחה יותר מן השיטה המסורתית, בה חיתוך, הפרדה ותפירה של רקמות וכלי דם באזור המנותח נעשים על ידי הכירורג בעצמו. לשיטה זו יתרונות רבים כגון סיכון מופחת לסיבוכים באזור המנותח כגון פצעים וזיהומים, תוצאה אסתטית טובה יותר, תקופת אישפוז קצרה יותר וכן זמן החלמה מהיר יותר ועם פחות כאבים.
בין הניתוחים בהם נפוץ השימוש בשיטה זו ניתן למנות ניתוחי בטן כגון כריתת כליה, כיס מרה או תוספתן, וכן ניתוחים לתיקון בקע בסרעפת. כמו כן, נעשה שימוש בשיטה זו לצורך אבחון ולקיחת ביופסיה.במקרים מסוימים נעשה שימוש בשיטה גם להסרת גידולים, ניתוח כלי דם, ניתוח ושט ועוד.
במקרים של חשד לפגיעה עקב רשלנות בניתוח לפרוסקופי, ניתן לקבוע פגישת ייעוץ עם עורך דין ירון מויאל, חינם וללא כל התחייבות. ניתן לקיים פגישות בירושלים, תל אביב או הרצליה. לתיאום פגישת ייעוץ, חייגו 02-5662662 או לחצו עורך דין רשלנות רפואית בירושלים |
עילות להגשת תביעת רשלנות בניתוח לפרוסקופי
חשוב לציין שלא כל נזק במהלך או בעקבות ניתוח לפרוסקופי מהווה בהכרח עדות לרשלנות בניתוח, וניתן להגיש בגינו תביעת פיצויים. להלן מספר דוגמאות לעילות אפשריות להגשת תביעת רשלנות בניתוח לפרוסקופי:
- הסכמה מדעת – בכל הליך כירורגי, ובכלל זאת ניתוח לפרוסקופי, על הרופא חובה לקבל מן המטופל את הסכמתו בכתב לביצוע ההליך הכירורגי, לאחר שמסר לו באופן מלא את כל המידע הנוגע להליך, ובכלל זאת סיכויי ההצלחה שלו, הסיכונים הכרוכים בו, תופעות לוואי, תקופת ההחלמה, אלטרנטיבות לניתוח וכו’.
- ביצוע ניתוח לפרוסקופי במטופל שלא היה כשיר לעבור הליך זה – אמנם מדובר בהליך בטוח, אך הוא אינו מתאים לכל מטופל, ויש לבחון כל מקרה לגופו בהתאם לנסיבות.
- רשלנות רופא מרדים – דוגמאות לנסיבות בהן יכול בית המשפט לפסוק רשלנות בניתוח לפרוסקופי בהקשר זה יכולות להיות בחירת שיטת ההרדמה, חומרי ההרדמה או מינונים לא נכונים, רשלנות בהשגחה על מצב המטופל במהלך הניתוח או לאחריו ועוד.
- רשלנות בביצוע הניתוח – כל חריגה מהנהלים והסטנדרטים המקובלים עלולה להוביל לנזקים ולהוות עילה להגשת תביעה.
- איחור בזיהוי ובטיפול בסיבוכים במהלך הניתוח.
- הותרת גוף זר בגוף המטופל מהווה עילה להגשת תביעה, בגין נזקים שנגרמו עקב היוותרות החפץ בגופו, והסבל שבצורך בניתוח חוזר להוצאתו.
- רשלנות במעקב אחר מצב המנותח לאחר הניתוח.
עורך דין רשלנות רפואית
כאשר עולה חשד כי נגרם נזק עקב רשלנות בניתוח לפרוסקופי, מומלץ שלא לנקוט בצעדים מול הצוות או המוסד הרפואי לפני התייעצות עם עו”ד רשלנות רפואית. זאת מכיוון שהתנהלות לא נכונה עלולה לפגוע בסיכויים להשיג פיצוי הולם. עורך דין רשלנות רפואית ילווה אתכם מן השלב הראשוני של בחינת קיום עילה להגשת תביעה והכדאיות שבכך, דרך שלב הכנת כתב התביעה וכמובן בייצוג בבית המשפט עד לסיום ההליכים.
ללא ליווי וייצוג של עורך דין רשלנות רפואית, סיכויי התביעה להסתיים בזכייה ופסיקת פיצוי ראוי קלושים ביותר, שכן רופאים ומוסדות רפואיים מגובים בעורכי דין מן השורה הראשונה מטעם חברות הביטוח, ודרוש ידע נרחב בתחומי המשפט והרפואה כדי להוכיח את אמיתות טענות התביעה בפני בית המשפט.
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אתכם:
רשלנות בניתוח אפנדיציט
רשלנות בניתוח להסרת כיס מרה
רשלנות בניתוח מעקפים