מרבית הלידות מתרחשות לאחר כ-40 שבועות להריון. לידה לפני 37 שבועות או במשקל נמוך מ-2.5 ק”ג נחשבת לידת פג, ועלולה להוות סכנה לתינוק שעדיין לא הספיק להתפתח כראוי. בכל שנה, כ-6-8% מהלידות בישראל הינן של פגים. בחלק מן המקרים ניתן למנוע לידה מוקדמת על ידי זיהוי הסיכונים ללידה כזו מראש ומתן טיפול בהתאם, ובחלקם האחר היא בלתי נמנעת. אי מניעת לידה מוקדמת למרות שהיה ניתן לעשות זאת יכולה להוות בנסיבות מסוימות עילה לתביעת רשלנות בלידת פג. בנוסף, רשלנות בטיפול בפג לאחר לידתו יכולה להוות גם היא עילה להגשת תביעה.
עקב לידה מוקדמת, התינוק עלול לסבול מסיבוכים הקשורים בהתפתחות חלקית של מערכות הגוף של התינוק, אי התפתחות של המערכת החיסונית, מערכת העיכול, ומערכות הראייה והשמיעה, רגישות למחלות, סכנה מוגברת להידבקות בזיהום ועוד. כתוצאה מכך התינוק עלול לסבול מבעיות רפואיות שונות, ביניהן בעיות בגדילה ואיחור התפתחותי, בעיות בנשימה, בעיות אכילה ועיכול, בעיות חושים, ליקויי למידה, פיגור שכלי, שיתוק מוחין ועוד, וכן קיימת סכנה למוות.
אמנם הודות להתפתחות בתחומי הרפואה, הסיכון ללידה מוקדמת ירד משמעותית, כמו גם אחוז התמותה בקרב פגים, ויכולות הטיפול בבעיות הבריאותיות המאפיינות פגים השתפר, אך עדיין פג חשוף לסיכונים רבים יותר לעומת תינוק שנולד לאחר סיום תקופת הריון מלאה, ולכן ישנה חשיבות רבה למניעת לידה מוקדמת ככל הניתן, וכן מתן טיפול רפואי ראוי לפגים לאחר הלידה.
|
במקרים של חשד לפגיעה עקב רשלנות בלידת פג או בטיפול בפג, ירון מויאל, עורך דין רשלנות רפואית, מציע פגישת ייעוץ חינם ללא התחייבות. ניתן לקיים פגישות בירושלים, תל אביב או הרצליה. לתיאום פגישת ייעוץ, חייגו 02-5662662 או לחצו עורך דין רשלנות רפואית בירושלים |
רשלנות רפואית בלידת פג
רשלנות בלידה מוקדמת יכולה לבוא לידי ביטוי באופנים שונים, לדוגמה אי אבחון או התעלמות מגורמים שכיחים דוגמת זיהום או דלקת תוך רחמית, בעיות במבנה הרחם או בצוואר הרחם, הפרעות בכלי הדם בשליה וברירית הרחם, התרחבות יתר של הרחם או דלקת בדרכי השתן של האם. אי התייחסות לגורמי סיכון שונים יכולה גם כן להוות עילה להגשת תביעת רשלנות, ביניהם היות האישה בשנות העשרה שלה או מעל גיל 40, מחלות מערכתיות מהן היא סובלת, ניתוחים בטניים שעברה בעבר, היסטוריה של לידות מוקדמות, הריון מרובה עוברים, עישון, שתיית אלכוהול או שימוש בסמים בהריון ועוד.
למעשה, כל אלו הם דוגמאות לרשלנות במעקב ההריון, ולכן נחשבות רשלנות בהריון. עילות נוספות לתביעה מסוג זה יכולות להיות להתבסס על התנהלות הצוות הרפואי במיון יולדות עם הגעת האישה עם סימני לידה מוקדמת. לדוגמה, במידה והצוות הרפואי לא ביצע בדיקות נדרשות כמו מוניטור עוברי, בדיקה וגינלית, בדיקות דם או אולטרסאונד, יתכן וקיימת עילה להגשת תביעה. נסיבות נוספות שיכולות להעיד על רשלנות בלידה: במידה והצוות הרפואי לא נוקט באמצעים לעיכוב הלידה למרות שהיה צריך לעשות זאת, או מתרשל בטיפול עצמו למניעת לידה מוקדמת, בין אם מדובר על מתן המלצות לאישה על שמירת הריון ותזונה או מתן תרופות למניעת התכווצות הרחם. רשלנות יכולה לבוא לידי ביטוי גם בלידה עצמה, המצריכה היערכות מיוחדת.
רשלנות רפואית בטיפול בפג
לאחר הלידה, פגים מובלים למחלקה ייעודית בבית החולים – הפגייה – בה ניתן להם טיפול מיוחד תוך השגחה צמודה על מצבם על ידי צוות רפואי המומחה בתחום. פגים נשמרים באינקובטורים המדמים את תנאי הרחם, ומקבלים טיפול נוסף ככל שנדרש בהתאם למצבם. רשלנות במעקב ואבחון סיבוכים במהלך שהות הפג במחלקה או הענקת טיפול תוך חריגה מהפרקטיקה והסטנדרטים המקובלים עלולים לסכן את הפג ולהותיר אותו עם נזקים בלתי הפיכים, כגון שיתוק מוחין, ואף לגרום למוות. במקרים כאלו ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית.
עורך דין רשלנות רפואית – ייעוץ וייצוג
התחום של רשלנות בהריון ובלידה הינו מורכב, ולכן מומלץ שלא לנקוט בצעדים מול הצוות הרפואי או המוסד הרפואי לפני התייעצות עם עורך דין רשלנות רפואית. עורך דין מקצועי ומנוסה בתחום יוכל לבחון את פרטי המקרה בכדי להבין האם אכן התרחשה רשלנות, ובמידה וכן, לייעץ לכם באשר לתהליך הגשת תביעה משפטית. בכדי להכין ולהגיש תביעה יהיה צורך לאסוף את כל מסמכי התיעוד הרפואי, וכן להשיג חוות דעת מומחה רפואי משפטי אשר תומכת בטענות התביעה. עורך הדין יוכל להכין את התביעה ולהגישה ולאחר מכן לייצג אתכם במהלך הדיונים בבית המשפט, במטרה להשיג פיצוי ראוי בגין הנזקים. במקרים של נזקים חמורים ובלתי הפיכים עקב רשלנות בלידת פג או טיפול בפג לאחר הלידה, בתי המשפט פוסקים פיצוי גבוה, היות ומטרתו לסייע בטיפול ביילוד למשך כל חייו.
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אתכם:
רשלנות רפואית במהלך לידת תאומים
היעדר רופא מומחה בחדר לידה
תביעת רשלנות בהריון – הריון בעוולה