רשלנות בניתוח פלסטי / מאת עורך דין ירון מויאל

ניתוח פלסטי הפך בימינו להליך שכיח, ומבוקש, הן בקרב נשים והן בקרב גברים. ניתוחים פלסטיים או ניתוחים קוסמטיים שייכים לתחום האסתטיקה ומוגדרים כהליכים אלקטיביים, כלומר כאלו אשר נערכים מתוך בחירת המטופל, ולא מתוך צורך הכרחי מבחינה רפואית. מטרתם של ניתוחים אלו היא לשנות את חזות האדם, ולמעשה גם בלעדיהם ניתן לנהל אורח חיים רגיל. ישנו מגוון רחב של ניתוחים פלסטיים כגון ניתוחי אף, אוזניים או עפעפיים, ניתוחים להגדלת או הקטנת שדיים, ניתוחי שאיבת שומן, קיצור קיבה, מתיחת בטן, השתלת שיער ועוד. ככל פרוצדורה כירורגית, גם ניתוח פלסטי טומן בחובו סיכונים רבים. בישראל מוגשות בכל שנה תביעות רשלנות בניתוח פלסטי לאחר שמנותחים נותרו עם נזקים כגון אי סימטריה, צלקות, כוויות וכדומה. ניתוחים פלסטיים עלולים להותיר את המטופלים עם נזקים חמורים, פיזית ונפשית, ובמקרים מסוימים אף להסתיים במות המטופל.

במקרים של ניתוחים פלסטיים כושלים אשר פגעו במטופל, כדאי לבדוק האם הנזק נגרם בשל רשלנות רפואית. רשלנות בניתוח יכולה להתרחש בשלבים המקדימים שלפני הניתוח, במהלך הניתוח עצמו או בתקופת המעקב שלאחר הניתוח. מומלץ לפנות לצורך כך לייעוץ של עורך דין רשלנות רפואית, אשר הינו מתמחה בתחום ומחזיק בידע רב הן בתחום הרפואי והן המשפטי. עורך הדין יכול לייעץ לנפגע האם יש מקום לבירור מעמיק יותר של המקרה, מהם הסיכויים להגשת תביעת פיצויים נגד הרופא המנתח ו/או המרכז הרפואי בו בוצע הניתוח, ומהם סיכויי הצלחת התביעה.

כמו כן, עו”ד רשלנות רפואית יוכל לכוון את הנפגע לגבי הצעדים הבאים שלדעתו יש לבצע, ובכך למנוע מצב בו האדם יבצע טעויות אשר יפגעו בזכותו לקבל פיצויים על הנזקים שנגרמו לו. רצוי לפנות לייעוץ של עורך דין רשלנות רפואית בשלב מוקדם ככל שניתן, שכן הכנת כתב תביעה הינו הליך ארוך ומורכב. סמיכות יחסית למועד ביצוע ההליך הכירורגי תקל על איסוף תיעוד רפואי ועדויות, וכן איתור המומחים הרפואיים המתאימים מתחום הכירורגיה הפלסטית. במקרים מסוימים יש צורך בחוות דעת נוספות של מומחים מתחומים אחרים, דוגמת מומחים בתחום הנפשי. חשוב לדעת כי כתב תביעת רשלנות בניתוח צריך להסתמך על חוות דעת רפואיות מקצועיות התומכות בטענות התביעה, בלעדיה, לא ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית.

בכדי שבית המשפט יפסוק לטובת הצד התובע, על התביעה להוכיח כי אכן נגרם נזק ולא ניתן למנותח טיפול סביר, כלומר גורם בצוות הרפואי או במוסד הרפואי התנהל ברשלנות. כמו כן, על התביעה להוכיח את הקשר ביניהם. קיימות תביעות רשלנות רפואית בהן פסקו בתי המשפט פיצויים בסך מאות אלפי שקלים ואף למעלה מכך.

רשלנות רפואית בניתוח פלסטי – עילות להגשת תביעת פיצויים:

חשוב להבין כי לא בכל מקרה של ניתוח פלסטי כושל ישנה עילה להגשת תביעת רשלנות רפואית. תביעת פיצויים ניתן להגיש במידה והתקיימו אחת משתי הנסיבות הבאות:

1. התנהלות רשלנית של מי מן הצוות הרפואי או המוסד בו בוצע הניתוח גרמו נזק ממשי למנותח.
2. אי הסכמה מדעת לביצוע הניתוח.

בתי המשפט בישראל מחמירים במיוחד במקרים של רשלנות בניתוח פלסטי, דווקא בשל העובדה שמדובר על ניתוח לאקטיבי ולא ניתוח חירום מציל חיים. בתי המשפט קבעו כי חובת הזהירות המוטלת על הרופאים והמוסדות הרפואיים הינה גבוהה ביותר. הדבר תקף גם לגבי חובתם להזהיר את האדם המעוניין בניתוח מפני כל הסיכונים האפשריים ולהחתים אותו על טופס הסכמה לניתוח לפני ביצועו.

רשלנות בניתוח פלסטי שפגעה ממשית במנותח

במהלך הדיונים המשפטיים, בית המשפט יבדוק את התנהלות הגורמים הרפואיים בכל שלבי הטיפול: לפני ביצוע הפרוצדורה הכירורגית, במהלך הניתוח עצמו ולאחריו. במידה ויוכח כי הנזקים שנגרמו למנותח נבעו מרשלנות אם מצד הרופא או המוסד הרפואי, בית המשפט יקבע רשלנות רפואית בניתוח. לדוגמא, במידה והרופא נהג בחוסר זהירות או סטה מהתנהלות סבירה ומקובלת בתחום הכירורגיה הפלסטית, תיקבע רשלנות. לעומת זאת, אם בית המשפט יתרשם כי הרופא העניק את הטיפול הטוב ביותר בהתאם לנסיבות ועל פי הנורמות המקובלות והידע הרפואי בתחום בעת ביצוע הניתוח, הוא לא יפסוק לטובת התובע, גם אם נגרם לו נזק במהלך הניתוח.
במקרים בהם בית המשפט קובע כי אכן התקיימה רשלנות רפואית בניתוח פלסטי, הוא פוסק פיצוי הכספי בהתאם לפגיעות מהן סובל הניזוק ובהתאם לגילו.

אי הסכמה מדעת

תביעות רבות של רשלנות בניתוח פלסטי מוגשות בטענה כי המנותח אינו נתן הסכמה מלאה או הסכמה מדעת לביצוע הניתוח היות ולא הבין את מלוא ההשלכות של ביצוע הניתוח ולא יכול היה לבצע החלטה מושכלת.
בהתאם לחוק זכויות החולה ופסיקת בתי המשפט, בניתוח פלסטי על הרופא המנותח חובה מוגברת לתת למנותח מספיק זמן לפני ביצוע הפרוצדורה הסברים מלאים על ההליך, סיכוניו וסיכוייו, סיבוכים אפשריים וכן אלטרנטיבות לניתוח. בתי המשפט כוללים ניתוחים אלקטיביים ברף העליון של חובת הגילוי ומצפים מן הרופא המנתח לתת למטופל מידע מפורט ביותר, הכולל אזהרה מפני כלל הסיבוכים האפשריים במהלך הניתוח או אחריו, גם אם הם נדירים, שכן אין מדובר בניתוחים דחופים.
על הרופא לקיים עם המטופל פגישה מסודרת לצורך זאת, בכדי שהאדם המעוניין בניתוח יקבל תמונה שלמה וברורה לגבי ההליך שהוא עומד לעבור. מתן הסברים, גם אם מלאים, ביום הניתוח עצמו, נחשבת לא פעם על ידי בית המשפט כרשלנות מצד הרופא המנתח. גם טענות הנתבעים כי המנותח חתם על טופס הסכמה המפרט את כל הסיכונים, נדחית פעמים רבות במידה ובית המשפט מתרשם כי לא ניתן למנותח הסבר מלא והוא לא הבין על מה הוא חותם.
בתי המשפט נוטים להחמיר גם במקרים בהם הניתוח התבצע במוסד רפואי פרטי, שכן ברפואה הפרטית קיים לעיתים ניגוד עניינים בין השאיפה המסחרית לבצע ניתוחים רבים לבין האינטרס של המטופל.

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אתכם:
רשלנות רפואית בניתוח
ניהול תביעות רשלנות רפואית
פגישת ייעוץ ראשונית עם עורך דין רשלנות רפואית