|
 בישראל אחוז הלידות המוקדמות נע בין 6 ל-8 אחוזים מכלל הלידות בכל שנה. קיימים טיפולים ברפואה המודרנית למניעת לידה מוקדמת ספונטנית, ואכן כמחצית מן הנשים אשר חוות צירים מוקדמים יולדות בסופו של דבר במועד. תביעות רשלנות בלידה מוקדמת עוסקות לא פעם במקרים בהם הרופאים התרשלו במניעת לידה מוקדמת וכתוצאה ממנה נולד פג הסובל מנזקים.
לידה מוקדמת, המתרחשת לפני השבוע ה-37 להריון, טומנת בחובה סיכון רב, ועלולה לסכן את העובר. לידה מוקדמת הינה הגורם המוביל לתחלואה ולתמותה של העובר, מלבד מומים מולדים. הסיכונים רבים יותר ככל שהלידה מוקדמת יותר, ובייחוד בין השבועות ה-24 וה-32 להריון. עקב סיכונים אלו, לידה מוקדמת יזומה על פי החלטת הצוות הרפואי תערך רק במקרים של סכנה לאם או לעובר, לדוגמא כאשר האם סובלת מרעלת הריון קשה או כאשר ישנה מצוקה עוברית.
במידה ובית המשפט קובע כי אכן היתה רשלנות בלידה, הצד התובע זוכה בדרך כלל בפיצוי כספי גבוה, אשר יכול לסייע בהטבת איכות החיים של הסובל מנזקי הפגות ובני משפחתו. לכן, במקרים של לידה מוקדמת וחשד לרשלנות רופא הנשים או אנשי צוות במיון יולדות, מומלץ להתייעץ עם עורך דין רשלנות רפואית.
|
במקרים של חשד לפגיעה עקב רשלנות בלידה מוקדמת, ירון מויאל, עורך דין רשלנות רפואית בירושלים, מציע פגישת ייעוץ חינם ללא כל התחייבות , אותה ניתן לקיים בירושלים, תל אביב או הרצליה.
לתיאום פגישת ייעוץ, חייגו 02-5662662 או לחצו עורך דין רשלנות רפואית בירושלים
|
לידה מוקדמת – גורמים וטיפול למניעתה
ישנם מספר גורמים שכיחים ללידה מוקדמת ספונטנית:
- זיהום או דלקת תוך רחמית – אלו נמצאו כגורמי סיכון להתפתחות שיתוק מוחי לאחר הלידה.
- בעיות במבנה הרחם או בצוואר הרחם
- הפרעות בכלי הדם בשליה וברירית הרחם
- התרחבות יתר של הרחם – מתיחת הרחם מתרחשת לרוב בהריונות מרובי עוברים או כאשר ישנו ריבוי ניכר של מי שפיר
- דלקת בדרכי השתן של האם
כמו כן, ניתן למנות גורמי סיכון ללידה מוקדמת, ביניהם גיל צעיר של האם (פחות מ-18) או גיל מבוגר (מעל 40), מחלות מערכתיות מהן סובלת האם דוגמת מחלות לב, כליות או זיהומים, לחץ דם, סוכרת, ניתוחים בטניים שעברה האם בעבר, לידות מוקדמות אותן חוותה האם בעבר, עישון, שתיית אלכוהול או שימוש בסמים במהלך ההריון ועוד.
ישנם מספר סימנים באמצעותם ניתן לאבחן תחילת לידה מוקדמת ספונטנית לפני השבוע ה-37 להריון:
- צירים סדירים כל מספר דקות
- כאבי גב תחתון המדמים כאבי מחזור
- ירידת מים
- דימום וגינלי
כאשר אישה הרה מגיעה למיון יולדות עם תסמינים אלו, על הצוות הרפואי לבצע עם מספר בדיקות:
- מוניטור עוברי לבדיקת דופק לב העובר ורישום הצירים.
- בדיקה וגינלית להערכת פתיחה ומחיקה של צוואר הרחם – מחיקת צוואר של 80% או קיצור צוואר וכן פתיחה צווארית של 2 ס”מ ויותר מהווים אינדיקציה ללידה מוקדמת
- בדיקות דם (ספירה מלאה) וכן בדיקות שתן האישה ההרה. מטרת בדיקות אלו הן לבדוק הימצאות חיידקים או דלקת.
- בדיקת אולטרסאונד לבדיקת את מצג העובר, הגודל שלו ומיקום השליה.
- משטח צוואר הרחם, שמטרתו לבדוק נוכחות זיהום על ידי סטרפטוקוק, גונוריאה ומזהמים נוספים. במידת הצורך ניתן טיפול אנטיביוטי.
- תבחין פיברונקטין עוברי אשר יכול להעיד מהו הסיכוי ללידה בשבועיים הקרובים לבדיקה. בדיקה זו נערכת יממה אחת לפחות אחר הבדיקה וגינלית של הנרתיק בכדי לקבל תוצאות אמיתיות.
באמצעות שקלול הנתונים המתקבלים מן הבדיקות, הרופאים יכולים לקבוע האם מדובר בצירים מוקדמים בלבד או שהחל תהליך לידה מוקדמת, והאם כדאי לנסות ולעכב את הלידה. לעיתים הצוות הרפואי יחליט בשלב ראשון רק לעקוב אחר מצב האישה שתהא במנוחה במיטה ולא לנקוט בגישה של התערבות.
במידה והצוות המטפל מגיע למסקנה כי יש לעכב את הלידה, ניתנים לאישה ההרה נוזלים אשר מסייעים לעצירת הצירים המוקדמים. לידה מוקדמת עלולה לגרום לנזקים קשים ביותר ליילוד, וככל שהלידה מתרחשת בשלב מוקדם יותר, צפויים הנזקים, כמובן, להיות חמורים יותר. לעיתים עצירת הלידה למספר ימים יכולה להוות הבדל משמעותי לבריאות העובר. במידה ועצירת הלידה תאריך את ההריון מעבר לשבוע 34-36, הסיכוי לתחלואת העובר או לתמותה יקטן באופן משמעותי.
במקרים בהם האישה ממשיכה לחוות צירים הרופאים ישקלו לתת לה תרופות עוצרות צירים, פרט למצב בו ישנה פתיחה של מעל ל-5 ס”מ. תרופות אלו למעשה עוצרות את הלידה עד 48 שעות, ובכך מאפשרות לרופאים לתת לאישה סטרואידים אשר מחישים את הבשלות הריאתית של העובר, ויכולים להפחית את הסיכויים לסיבוכים הכרוכים בפגות.
רשלנות בלידה מוקדמת
לידה מוקדמת המתרחשת כשמערכות גופו של היילוד עדיין אינן בשלות מספיק בכדי לתפקד כראוי מחוץ לרחם עלולה לסכן את חייו. במקרים מסוימים נדרש טיפול מיוחד לפג ואשפוזו במשך שבועות או חודשים ביחידה לטיפול נמרץ יילודים. פג ללא בשלות ריאתית יכול לחוות הפסקות נשימה עד כדי צורך בהנשמתו ולעיתים החייאתו. עקב הפסקות נשימה אלה ו/או שטפי דם אפשריים ברקמות המוח, הוא עלול לסבול מנזק בלתי הפיך דוגמת שיתוק מוחין. ילדים אשר נולדו כפגים עלולים לסבול מבעיות נוספות למשך כל חייהם דוגמת בעיות נשימה, בעיות אכילה ועיכול, בעיות בראייה או בשמיעה, בעיות בגדילה, איחור התפתחותי, ליקויי למידה ופיגור שכלי.
בתי משפט קובעים לעיתים כי התרחשה רשלנות רפואית בלידה על רקע לידה מוקדמת במקרים הבאים:
- רופא נשים אשר התרשל במעקב ההריון ובייחוד במקרים בהם האישה סבלה מגורמי סיכון ללידה מוקדמת.
- רופא הנשים לא ביצע בדיקה ידנית, ניטור עוברי רחמי ואולטרסאונד (אם ברשותו מכשיר זמין), למרות שהאישה הראתה תסמינים של לידה מוקדמת, ולא הפנה אותה למיון יולדות לבדיקת הצורך בטיפול למניעת לידה מוקדמת או דחייתה.
- הצוות הרפואי במיון יולדות לא זיהה סימנים של לידה מוקדמת וכתוצאה מכך לא ניתן לאישה ההרה טיפול.
- הצוות הרפואי במיון יולדות לא ביצע בדיקות נדרשות.
- הצוות הרפואי במיון יולדות לא פענח נכונה את תוצאות הבדיקות.
- חרף סימנים של לידה מוקדמת, לא ניתן לאישה טיפול לעצירת הלידה ו/או טיפול למניעת זיהום ב-GBS ו/או טיפול בסטרואידים.
- לאישה ההרה ניתנו זריקות סטרואידים נוספת מעבר למינון המומלץ ועקב כך נגרם נזק לעובר, דוגמת אבנורמליות בגדילתו.
- הצוות הרפואי ביצע פרוצדורה אשר גרמה לידה מוקדמת, דוגמת דיקור מי שפיר בשלב מאוחר של ההיריון.
- הרופאים לא הסבירו להורים את הסיכונים שעלולים לנבוע מלידה מוקדמת, ובכך מנעו מהם בשלב מוקדם של ההיריון את האפשרות לשקול הפסקת היריון.
כאמור, כאשר עולה חשד לפגיעה עקב רשלנות בלידה מוקדמת, מומלץ לפנות לייעוץ בהקדם האפשרי אצל עורך דין רשלנות רפואית אשר מתמחה בתחום של רשלנות בהריון ובלידה. עורך הדין יבחן את פרטי המקרה ויסיק האם אכן התרחשה רשלנות מצד הצוות הרפואי, ובמידה וכן, האם ישנה כדאיות בהגשת תביעה, אם כי לרוב, במקרים של רשלנות בלידה מוקדמת שהובילה לנזקים חמורים, בתי המשפט פוסקים פיצוי גבוה לנפגעים.
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אתכם:
עורך דין רשלנות רפואית
רשלנות בניתוח קיסרי
רשלנות רפואית בלידה
|
