פיצויים בתביעות רשלנות רפואית / מאת עורך דין ירון מויאל

בכל שנה נפגעים מטופלים כתוצאה מרשלנות של אנשי צוות רפואי במהלך הטיפול בהם או כתוצאה ממנו. במידה ומוגשת תביעת רשלנות רפואית, בית המשפט יפסוק פיצוי רק כאשר יוכח כי אכן נגרם נזק למטופל, התרחשה רשלנות רפואית וכן יוכח הקשר ביניהם. כלומר, במקרים בהם יוכח כי התרחשה רשלנות רפואית, אך בית המשפט לא ישתכנע כי אכן נגרם נזק למטופל, הוא לא יפסוק פיצויים. כמו כן, הוכחת הנזק לבדה אינה מספיקה בכדי שבית המשפט יפסוק פיצויים, שכן הליכים רפואיים רבים טומנים בחובם סיכונים ועלולים להסתיים בכישלון, למרות שהרופאים התנהלו כשורה ובצעו עבודתם נאמנה.

רשלנות רפואית הינה תחום מורכב ביותר והליכים משפטיים על רקע רשלנות רפואית יכולים להימשך זמן רב, חודשים ואף שנים, בהתאם למורכבות המקרה. רשלנות רפואית יכולה להיגרם בכל טיפול והליך רפואי, מטיפולים אסתטיים ועד לניתוחי חירום מצילי חיים. גובה הפיצוי נקבע על פי מידת הנזק שנגרמה למטופל, וסכומי הפיצויים יכולים לנוע בין אלפי שקלים למאות אלפי שקלים, ובמקרים של נזקים קשים במיוחד להגיע גם למיליוני שקלים.

בכדי להעריך האם יש ברשותכם עילה להגשת תביעת רשלנות רפואית מומלץ לקבוע פגישת ייעוץ עם עו”ד רשלנות רפואית, אשר יבחן את נסיבות המקרה הספציפי שלכם, יבדוק האם ישנה עילה להגשת תביעת רשלנות רפואית והאם ישנה כדאיות בהגשתה. גם במידה ועורך הדין יסבור כי ישנה כדאיות בהגשת תביעת פיצויים, הוא יתקשה לחזות מראש מהו גובה הפיצויים שניתן יהיה לדרוש בפגישה ראשונית זו.

לאחר ביצוע בחינה מעמיקה יותר של המקרה על ידי מומחה רפואי משפטי, בחינת התיעוד הרפואי ובדיקות נדרשות נוספות יהיה ניתן להעריך את סכום הפיצויים שיהיה ניתן לדרוש. סכום הפיצוי לא יהיה בהכרח מצוין בכתב התביעה עצמו, אך הינו רלוונטי, שכן תביעות המוגשות לבית משפט שלום מוגבלות לפיצוי עד לגובה של 2.5 מיליון ₪, בעוד תביעות רשלנות רפואית שמוגשות לבית משפט מחוזי מוערכות בשווי גבוה מסכום זה ואינן מוגבלות על ידי רף עליון.

חישוב גובה פיצויי רשלנות רפואית על ידי בית המשפט

כאמור, כאשר בית המשפט מגיע למסקנה כי המטופל סובל מנזקים כתוצאה מרשלנות של גורם רפואי, הוא פוסק פיצויים לטובת הצד הנפגע. בכדי לקבוע את סכום הפיצוי, בית המשפט מעריך את הנזק שנגרם למטופל. הערכה זו מתמקדת בפרמטרים שונים המכונים “ראשי נזק”, ונוגעים למצב המטופל לפני הפגיעה, למצבו לאחר הפגיעה ועוד. העיקרון המנחה את בתי המשפט בישראל בעת פסיקת פיצויים הוא השבת המצב לקדמותו. כלומר, מטרת הפיצויים אינה להעשיר את הנפגע, אלא באמצעות הפיצוי הכספי להשיב את מצבו למצב בו היה לפני הפגיעה.

כאשר בתי המשפט מבקשים לכמת את הנזק הרפואי שנגרם לתובע, הם מתייחסים לאחוזי הנכות שחושבו ונקבעו על ידי הנחיות ברורות הקבועות בתקנות וחוקים שונים. אחוזי נכות נקבעים על ידי הביטוח הלאומי בהתאם למוגבלויות מהן סובל הנפגע בעקבות הנזק שנוצר לו ואשר פוגעות בתפקודו. מוגבלות אלו יכולות להיות פיזיות ו/או נפשיות.

לרוב, סכום הפיצוי אשר יפסוק בית המשפט בתביעת רשלנות רפואית יהיה מורכב משני חלקים עיקריים:

• פיצוי עבור נזקים ממוניים – נזקים אלו הם נזקים הניתנים לכימות, כלומר בית המשפט יכול לחשב את הנזק שנגרם למטופל ובהתאם לכך לקבוע את גובה הפיצוי. בין הנזקים הממוניים ניתן לכלול לדוגמא הפסדי שכר, עלויות הוצאות רפואיות ועוד.
• פיצוי עבור נזקים לא ממוניים – נזקים לא ממוניים הם נזקים אשר קשה לכמת אותם. לדוגמא, בית המשפט יתקשה לאמוד את השווי הכספי של כאב וסבל שנגרמו למטופל.

בחישוב סכום הפיצויים, בית המשפט יתייחס לנזקים הממוניים והבלתי ממוניים שכבר נגרמו (“נזק מיוחד”), אך גם יתייחס לנזקים מהם עשוי הצד התובע לסבול גם בעתיד (“נזק כללי”).

בין ראשי הנזק העיקריים אשר נלקחים בחשבון להערכת הנזקים מהם סובל הצד התובע ולקביעת גובה הפיצויים ניתן למנות את הסעיפים הבאים:

• הפסד שכר ו / או אובדן כושר השתכרות – היקף הנזקים בהקשר זה מחושב בהתייחס להפסדי ההכנסה של הנפגע ו / או הפגיעה בכושרו להשתכר בעתיד, לרבות הפגיעה בתנאים סוציאליים ובפנסיה. הפיצוי בשל הפסד שכר עתידי מחושב על פי השכר שהרוויח התובע טרם הפגיעה, ובהתאם להשפעת הפגיעה על התפקוד שלו, ואחוזי הנכות שנקבעו לו. ככל שאחוזי הנכות גבוהים יותר ויכולת התובע לעבוד נפגעה במידה רבה יותר, בית המשפט יקבע סכום פיצוי גבוה יותר.
  רמת ההשכלה של התובע ועיסוקו לפני הפגיעה יכולים גם הם להשפיע על גובה הפיצוי. ככל שהאדם משכיל והחזיק במשרה רמה יותר, בית המשפט לרוב יניח כי סיכויי ההתפתחות התעסוקתית שלו היו גבוהים יותר ויפסוק פיצוי גבוה יותר עבור אובדן כושר השתכרות.
• עלויות הוצאות רפואיות – הפיצויים מטרתם בין היתר לכסות את כלל ההוצאות הרפואיות של המטופל הנוגעות לפגיעתו עקב הרשלנות, ובכלל זה הוצאות על אבחון, טיפול ושיפור מצבו, הוצאות על אביזרים רפואיים ועוד.
• הוצאות נסיעה – במקרים בהם המטופל הפך להיות מוגבל מבחינת ניידות עקב הנזקים שנגרמו לו, סכום הפיצויים יכלול גם הוצאות נסיעה לטיפולים רפואיים וכן הוצאות הקשורות לניידות שלו גם ללא קשר לטיפולים. הוצאות אלו יכולות לכלול גם עלויות רכישת רכב מתאים, תחזוקת רכב, הוצאות דלק וכו’.
• סיעוד ועזרת צד שלישי – במקרים בהם התובע איבד את מידת העצמאות שלו, והוא זקוק לעזרה של גורם אחר לשם תפקוד יומיומי, הוצאות הכרוכות בכך יחושבו בעת הערכת סכום הפיצויים. בין היתר יילקחו בחשבון עלויות עבור סיעוד, ליווי, השגחה ועזרת הזולת.
• הוצאות להתאמת דיור ו/או רכישת דיור מותאם – בית המשפט ייקח בחשבון בהתאם לנסיבות המקרה עלויות הנוגעות להפיכת סביבת המגורים למוגנת עבור הנפגע, וכן הוצאות מוגברות לחשמל ולמים הכרוכות בטיפול בנפגע ובנזקיו.
• כאב וסבל – כאמור, “ראש נזק” זה קשה לכמת, ולכן גובה הפיצוי בהקשר זה נתון לשיקול דעת בית המשפט. בשנים האחרונות בתי המשפט נוהגים לפסוק סכומי פיצוי משמעותיים עבור כאב וסבל, צער ועוגמת נפש, אובדן הנאות החיים וכן פיצוי בגין קיצור תוחלת החיים, במידה והדבר רלוונטי למקרה הנדון.

בנוסף לראשי נזק אלו, לעיתים נקבעים ראשי נזק נוסף בהתאם לנסיבות המקרה הספציפי. לדוגמא, במקרים מסוימים סכום הפיצוי כולל גם הוצאות אפוטרופוס במידה והמטופל נזקק לו עקב הפגיעות מהן הוא סובל.

לרוב, גובה הפיצוי יקבע בהתאם לחומרת הפגיעה ולגיל המטופל; ככל שהפגיעה חמורה יותר וגיל המטופל צעיר יותר, בית המשפט יטה לפסוק סכום פיצויים גבוה יותר. אמנם בית המשפט אינו יכול לדעת בוודאות כיצד היו נראים חייו של הנפגע אלמלא הטיפול הרשלני, כמה היה משתכר ומה היתה תוחלת חייו, אך בתי המשפט משתמשים בחוות דעת מומחים ובקני מדיה אובייקטיביים דוגמת סטטיסטיקות, בכדי להגיע להערכה כלשהי באשר להיקף הנזקים העתידיים מהם יסבול לאורך חייו.

היות והפיצוי הנפסק בתביעות רשלנות רפואית מורכב פעמים רבות מסעיפים רבים ומגוונים, גובה הפיצוי משתנה ממקרה למקרה בהתאם לנתוני הנפגע. תביעות רשלנות רפואית רבות בהן סכומי הפיצויים הם מהגבוהים ביותר ישנן תביעות רשלנות בלידה, אשר עוסקות בנזקים קשים שנגרמו לילוד, ומטרתן לאפשר באמצעות סכומי הפיצוי איכות חיים גבוהה ככל הניתן לנפגע למשך כל חייו.

כאמור, תביעות רשלנות רפואית הינן מורכבות ביותר, וללא ייצוג משפטי של עורך דין רשלנות רפואית מנוסה, סיכויי התביעה קלושים ביותר. לרוב, רופאים וכן מוסדות רפואיים בישראל מגנים על עצמם מפני תביעות רשלנות רפואית על ידי ביטוח אחריות מקצועית, וההליך המשפטי יתבצע בדרך כלל מול עורכי הדין של חברות הביטוח. למעשה, תיקי רשלנות רפואית רבים נסגרים בפשרה מול חברת הביטוח על סמך הצעות של מגשר או של השופט היושב בתיק. עו”ד רשלנות רפואית יידע להעריך האם הפיצוי המוצע בפשרה ראוי או שכדאי להמשיך בהליכים המשפטיים בהתאם לסיכויי התביעה.

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אתכם:
רשלנות רפואית – חוק ההתיישנות
פיצויים בתביעות רשלנות רפואית
רשלנות רפואית בלידה