תביעות רשלנות רפואית הינן מורכבות ביותר ונדרש ידע משפטי ורפואי נרחב בכדי להוכיח קשר ישיר בין הטיפול שקיבל החולה ובין הנזק שנגרם לו, שכן הצלחת הטיפול תלויה לא פעם במשתנים רבים. יתרה מכך, רופאים ומוסדות רפואיים מיוצגים על ידי מיטב עורכי הדין, ובמהלך ההליכים המשפטיים, אלו האחרונים יבקשו לנקות את הנתבעים מן האשמה באופן חלקי או מלא, כלומר להטילה לחלוטין על התובע. לכן, ישנה חשיבות רבה לייצוג על ידי עורך דין רשלנות רפואית אשר בקי בחקיקה ובתקדימים משפטיים בתחום ספציפי זה.
טיעון “אשם תורם” או “רשלנות תורמת” מועלה פעמים רבות במהלך דיונים בתביעות רשלנות רפואית על ידי ההגנה, משום שלעיתים זוהי הדרך העיקרית ואף היחידה שלה להתגונן מול טענות התביעה. משמעות הטיעון היא הטלת חלק או מלוא האחריות לנזקים בגינם הוגשה התביעה על התובע. הנתבעים, כלומר הרופא או המוסד הרפואי, יכולים לטעון כי התנהלות החולה היתה רשלנית והיא הסיבה לכך שנגרם לו נזק, או לחילופין שלולא התנהלותו הרשלנית היקף הנזק היה קטן יותר. לדוגמא, בתביעת רשלנות בלידה, יכולה ההגנה לטעון שהעובדה שהאישה התמהמהה לגשת לבדיקות רפואיות אליהן נשלחה על ידי הרופא המטפל היא הסיבה לנזק שנגרם לה או לילוד. דוגמא נוספת לטענת “אשם תורם” בהקשר של תביעות רשלנות רפואית יכולה להיות הטענה כי החולה לא מילא את הוראות הרופאים במלואן במהלך תקופת השיקום או ההחלמה שלו, למשל כתגובה לתביעת רשלנות בניתוח. היות ונזק רפואי יכול להיות תוצאה של מספר גורמים, בתי המשפט בוחנים את נסיבות המקרה במטרה להגיע למסקנה מה היה הגורם המשמעותי ביותר, ובהשוואה אליו מה היה חלקו של החולה, אם בכלל, בכישלון הטיפול, בגרימת הנזק או בהתדרדרות מצבו. בנוסף, בית המשפט בודק למי היתה האפשרות האחרונה למנוע את היווצרות הנזק. לדוגמא, במקרים בהם הרופא זיהה כי החולה אינו ממלא את הוראותיו, אך לא דאג להזהיר אותו כראוי לגבי ההשלכות האפשריות אם ימשיך בהתנהלות זו, תוטל האחריות ברובה על הרופא. במקרים בהם מצליחה ההגנה להוכיח כי היתה גם רשלנות מצד החולה או אי ציות להוראות רופאיו, בית המשפט עלול להחליט להפחית את גובה הפיצוי שהוא פוסק לטובת התביעה. בית המשפט קובע כי היתה רשלנות תורמת כאשר התנהגות התובע מעידה על כך שלא עשה כל שביכולתו על מנת להימנע מלגרום לעצמו נזק. רשלנות כזו יכולה להתייחס לשלב זיהוי הבעיה הרפואית, לדוגמא המטופל התמהמה לגשת לאבחון רפואי, ולכן יש לו אחריות בנזק ממנו הוא סובל. טענות כאלו מצד ההגנה עולות לעיתים בתביעות רשלנות באבחון סרטן. רשלנות תורמת יכולה להתייחס גם לשלב הטיפול עצמו, כלומר המטופל החליט שלא לבצע את הטיפול שהומלץ על ידי הרופא או לא דאג לבצעו באופן מלא ובמהירות האפשרית. נדירים הם המקרים בהם הטיל בית המשפט את מלוא האחריות על התובע והמשפט למעשה הסתיים בהפסד התביעה. לרוב, במקרים בהם מטיל בית המשפט אחריות גם על התובע, הוא מפחית את סכום הפיצוי בהתאם לקביעתו מה היה גודל האחריות של התובע על הנזק לעומת זה של הנתבע. לדוגמא, במידה ובית המשפט מתרשם כי יש להטיל על התובע 40% מן האשמה במצבו, הוא מחלק את נטל הפיצויים כך שהנתבעים נדרשים לשלם רק 60% מסכום הפיצוי. ללא ייצוג של עורך דין רשלנות רפואית, אשר מחזיק בידע ובניסיון הדרוש בתחום בכדי להתמודד עם טענת אשם תורם, סיכויי התביעה להסתיים בפסיקת הפיצוי המלא המגיע לנפגע עלולים להיפגע באופן משמעותי.
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אתכם: |