 עפ”י הסטטיסטיקה, אחת מכל 300 נשים מעל גיל 35 חווה הפלה טבעית בשליש הראשון של ההריון, הפלה אשר מעידה על אי תקינות ההריון או קיומם של מומים מולדים בהריון. לכן, ביצוע בדיקת מי שפיר, בדיקה שמטרתה לאבחן מומים כרומוזומאליים או גנטיים בעובר במהלך ההיריון, מומלץ לכל אישה מעל גיל 35 ועלותה אף ממומנת ע”י המדינה מעל גיל זה.
אמנם בדרך כלל כאשר ישנם מומים בעובר ההריון מסתיים בהפלה טבעית בשליש הראשון של ההיריון, אבל ישנם מקרים דוגמת עובר הנושא תסמונת דאון או פגמים גנטיים והתפתחותיים אחרים אשר אינם מובילים להפלה. לכן, כאשר מתגלים ממצאים חשודים בבדיקת החלבון העוברי או האולטרא-סאונד, או כאשר האישה נמצאת בקטגוריה של הריון בסיכון, היא מופנית לביצוע בדיקת מי שפיר, גם בגיל נמוך מ-35 שנים. בדיקת מי שפיר מתבצעת בין השבועות ה-17 וה-20 להריון. לפני הבדיקה מתבצע אולטרא סאונד שמטרתו לבדוק את כמות מי השפיר, דופק העובר, מיקום השלייה ונתונים נוספים. הבדיקה מתבצעת באמצעות דיקור דופן הבטן, דופן הרחם ושק ההיריון תוך כדי אולטרא סאונד ומעקב רצוף אחר תנועות המחט. כ-20 סמ”ק של מי שפיר אשר מכילים תאי עובר נשאבים מן הרחם. הליך זה נמשך כ-30 שניות בלבד, אך על האישה לנוח במשך מספר ימים לאחר הבדיקה. מי השפיר שנשאבו נשלחים למעבדה, שם במשך 3 שבועות מגדלים אותם ובודקים אותם בשיטות שונות דוגמת בדיקת קריוטיפ שמטרתה לגלות תסמונת דאון ופגמים נוספים בסידור הגנים (כגון תסמונת טרנר), בדיקת FISH, שמטרתה לזהות פגמים קטנים ב-DNA של העובר ובדיקות נוספות של גנים באזורים הידועים כרגישים יותר למוטציות גנטיות ב-DNA. היות ובדיקת מי שפיר טומנת בחובה סיכונים, ימליץ הרופא על ביצוע הבדיקה בהתאם לרמת הסיכון וחיוניות ביצועה. הסיכונים שבביצוע בדיקת מי שפיר עלולים להוביל בין היתר לתוצאות המצערות הבאות:
עילות להגשת תביעות רשלנות בהריוןפגיעה באם ו/או בעובר או הפלת העובר עקב ביצוע רשלני של הליך הבדיקה מהווים וודאי עילה להגשת תביעה משפטית. רשלנות בהריון על רקע בדיקת מי שפיר יכולה גם להתבטא בביצוע לקוי של בדיקות המעבדה או פענוח לא נכון של תוצאותיהן, וכתוצאה מכך הולדת עובר פגוע אשר לוקה בתסמונת דאון, מום מולד או מחלה גנטית אחרת. פענוח שגוי של תוצאות המעבדה עלול להתבטא בקביעה שגויה על פיה קיימים מומים בעובר, וכתוצאה מכך הפלה יזומה. שליחת האישה לביצוע בדיקת מי שפיר למרות שלא היה בכך צורך או לחילופין, אי שליחת האישה לביצוע הבדיקה למרות התגלות נתונים מחשידים, יכולים להוות גם הם עילות אפשריות להגשת תביעת רשלנות רפואית בהריון. ייעוץ וייצוג של עורך דין רשלנות רפואיתחשוב להבין כי לא כל נזק שנגרם לאם ו/או לעובר בהקשר של בדיקת מי שפיר מעיד בהכרח על רשלנות רפואית. כאשר ישנו חשש שהתרשלות גורם רפואי היא הגורם לנזק, מומלץ לפנות לייעוץ של עורך דין רשלנות רפואית אשר הינו בעל ניסיון קודם בטיפול במקרים של רשלנות בהריון באופן ספציפי, בכדי שזה יוכל לבחון בהתאם לידע הרפואי והמשפטי הנרחב שבידיו את פרטי המקרה המדובר. לאחר שמיעת פרטי המקרה ועיון במסמכים הרפואיים יוכל עורך דין רשלנות רפואית לקבוע האם התקיימה רשלנות רפואית וקיימת עילה להגשת תביעה. כמו כן, יוכל לייעץ עורך הדין האם ישנה כדאיות בהגשת תביעה מסוג זה, בהתחשב בפיצוי האפשרי בהתאם לנסיבות המקרה ובכל שכרוך בניהול התביעה. מאמרים נוספים שעשויים לעניין אתכם: |