רשלנות בהיריון באבחון תסמונת דאון / עו”ד ירון מויאל

תסמונת דאון היא בעיה כרומוזומלית שאפשר לאתר בקלות יחסית, שכן ניתן לבחון במדויק את התאים של העובר ולראות בהם את החריגה הגורמת לתסמונת דאון. אי אבחון התסמונת, למרות שהיה אפשר לאבחן אותה, יכול להוות עילה לתביעת רשלנות בהיריון. במקרה של היוולדות תינוק אשר סובל מתסמונת דאון מומלץ לגשת בהקדם האפשרי לייעוץ אצל עורך דין רשלנות רפואית בכדי לבדוק האם אכן במקרה הספציפי ישנה עילה לתביעה. עורך דין רשלנות רפואית יבדוק ביסודיות את פרטי המקרה בהסתמך על הידע והניסיון שלו, הן בתחום המשפטי והן הרפואי, ובכלל זאת כל נתוני הרקע, הבדיקות אליהן הופנתה האישה וכדומה. בכדי להבטיח שתקבלו את הפיצוי המירבי בהתאם לנסיבות המקרה תפנו לייצוג של עו”ד רשלנות רפואית, משלב הכנת כתב התביעה ועד לסיום ההליכים המשפטיים.

מהי תסמונת דאון

תסמונת דאון (טריזומיה 21) אינו מצב שנוצר בעת ההפריה, אלא קודם לכן. בתסמונת זו יש עודף בכרומוזום 21 בכל תאי הגוף או בחלקם, וכך במקום שהעובר יקבל שני כרומוזומים 21, אחד מהאם ואחד מהאב, הוא מקבל שלושה, מצב המשבש את התפתחותו. התסמונת מאופיינת בריבוי מומים מולדים, בפיגור שכלי ובתווי פנים האופייניים לבעלי תסמונת דאון. לתסמונת אין קשר לגזע או למין, אך הוא יכול להיות קשור לגיל האם. לדוגמה, לאשה בת 25 יש סיכוי של 1:1400 לידות ללדת ילד עם תסמונת דאון, בעוד שאצל אישה בת 40 היחס הוא 1:90 לידות.

ניתן לאבחן תסמונת דאון באמצעות בדיקות סקר ובאמצעות בדיקות פולשניות:

• • בדיקות סקר – בדיקות הנעשות בשלבים שונים של ההיריון ואשר בודקות חלבונים בדמה של האם בשילוב אולטרסאונד, למשל שקיפות עורפית, התבחין המשולש-חלבון עוברי ובדיקת התבחין המרובע. נשים בעלות תוצאה המצביעה על אפשרות לעובר עם תסמונת דאון, נשלחות לבדיקת מי שפיר.
  • בדיקות פולשניות – בדיקת סיסי שלייה בשבוע 11-13 בהיריון, שאיבת מי שפיר בשבוע 16-20 של ההיריון ובדיקות פולשניות נוספות. בדיקות אלה מאפשרות לבחון ישירות את תאי העובר ולבדוק האם הוא סובל מתסמונת דאון או מבעיות כרומוזומליות אחרות, בוודאות כמעט מלאה.

מהי רשלנות רפואית בהיריון באי אבחון תסמונת דאון

רשלנות רפואית בהיריון בהקשר של תסמונת דאון יכולה לבוא לידי ביטוי במספר אופנים. עורך דין רשלנות רפואית מיומן יידע להצביע על הגורם המדויק בו באה לידי ביטוי הרשלנות של הגורם המטפל.

להלן דוגמאות אחדות לרשלנות בהריון בהקשר זה:

• חוסר עדכון על בדיקות בהיריון – על הגורם העוקב אחר ההיריון (אחות טיפת חלב, רופא) ליידע את האישה ההרה על אפשרותה לבצע את בדיקות הסקר, כולל בדיקות שאינן בסל הבריאות וכן את הבדיקה לחלבון עוברי, שנקבעה כבדיקת חובה כבר בשנת 1987 לכל הנשים ההרות. נוסף על כך, אם מלאו לאשה ההרה 35 בעת שנכנסה להיריון, יש ליידעהּ על אפשרותה לבצע בדיקת מי שפיר על חשבון קופת החולים. במידה והאישה לא עודכנה ולכן לא ביצעה בדיקות אלה, קיימת עילה לתביעה אם ילדה ילד עם תסמונת דאון. 
• רשלנות בפענוח תוצאות הבדיקה – במהלך ההיריון עלולים להופיע סימנים מחשידים לקיומה של תסמונת דאון, כמו תוצאה לקויה של שקיפות עורפית או חריגה בבדיקות דם. אם הרופא התעלם מסימנים אלו ולא שלח את האישה להמשך מעקב ולבדיקת מי שפיר והיא ילדה עקב כך ילד עם תסמונת דאון, ישנה עילה להגשת תביעת רשלנות רפואית בהיריון.
• התעלמות מרקע רפואי של האישה – על הרופא המלווה את ההריון לשאול את האישה על הריונות קודמים ועל מקרים של תסמונת דאון במשפחתה, שכן הריונות בעייתיים בעבר ומקרים של תסמונת דאון במשפחה יידרשו התייחסות מיוחדת בהריון הנוכחי. במידה ולא עשה כך והיא ילדה ילד עם תסמונת דאון, ישנה אפשרות לתבוע את הרופא ו/או המוסד המעסיק אותו על רשלנות בהיריון.

ייצוג עורך דין רשלנות רפואית להשגת פיצוי מירבי

כאמור, עורך דין רשלנות רפואית יידע לבדוק האם התקיימה רשלנות רפואית בהיריון שבעקבותיה נולד ילד עם תסמונת דאון, בניגוד לרצונם של ההורים. עורך דין רשלנות רפואית ישיג חוות דעת משפטית רפואית אשר תתמוך בטענות התביעה, תנאי הכרחי להגשתה לבית המשפט. כמו כן, עו”ד רשלנות רפואית ייצג את המשפחה הנפגעת מול עורכי הדין של הרופא המטפל ו/או המוסד בו עובד הרופא במטרה להשיג פיצוי הולם על עוגמת הנפש והסבל, וכן פיצוי אשר יאפשר מימון טיפולים והוצאות נלוות ומתן איכות חיים מיטבית לילד/ה הסובלים מן התסמונת.