מוות תוך רחמי הוא מצב בו העובר מת בעודו ברחם. כאשר המוות מתרחש בשבועות ה 20 – 28 להריון הוא נקרא “מוות תוך רחמי מוקדם” ולאחר השבוע ה28 הוא נקרא “מוות תוך רחמי מאוחר”.
ישנם גורמי סיכון שונים למוות תוך רחמי, באמצעותן ניתן לזהות את הנשים בעלות סיכון גבוהה למוות תוך רחמי ולבצע מעקב הריון קפדני יותר. גורמי הסיכון קיימים בעיקר אצל נשים מתחת לגיל 18 או מעל גיל 35, אצל נשים הסובלות מתת משקל, משקל יתר או אנמיה קשה, אצל נשים הסובלות מסוכרת, לחץ דם, מחלות כבד, קרע של הרחם כתוצאה מניתוח קיסרי בעבר ואצל נשים בעלות התנהגויות מסכנות כגון עישון, שתיית אלכוהול וצריכת סמים. גורמי סיכון אחרים יכולים להיות קשורים לעובר הסובל מבעיות כרומוזומליות, זיהומים ומחלות שונות, כמו כן סיבות שלייתיות כגון אי ספיקת שליה, האטה בגדילה תוך רחמית, היפרדות השלייה, הריון שנמשך מעל 40 שבועות, תאונת קשר הטבור, צניחה, הריון מרובה עוברים, ריבוי או מיעוט מי שפיר ועוד.
במדינות מתפתחות שיעור מקרי מוות תוך רחמי הוא אחד ל- 20-32 מקרים לאלף לידות בעוד שבמדינות מפותחות השיעור עומד על 4-7 מקרים לאלף לידות. עם השנים ירדה השכיחות בעקבות הפסקות הריון יזומות לאחר גילוי מומים או הפרעות כרומוזומליות, טיפול מוקדם ומעקב אחר מחלות לחץ דם וסכרת של נשים בהריון או אבחון ויילוד מוקדם במקרה הצורך.
ניטור ומעקב אחר סכרת
מקרים רבים של מוות תוך רחמי, היו יכולים להימנע אילו רק היה מבוצע מעקב תקין ומקצועי אחר ההיריון. במקרים בהם האישה סובלת ממחלת הסוכרת למשל, יש צורך לעקוב אחר רמות הסוכר בדמה של האישה ולבחון באופן תדיר את מצבו של התינוק, תוך כדי הנחיית האישה לעשות כל האפשר על מנת לאזן את רמות הסוכר בדמה.
אי הפניה לבדיקות גנטיות
ישנן מומים ומחלות גנטיות שונות שניתן לאבחן בקלות יחסית ובעקבות זאת להפסיק את ההיריון בשלב מוקדם מאוד שלו ולא להגיע למצב של מות עובר.
חלק מהבדיקות הגנטיות מתבצעות רק כאשר מתגלים ממצאים לא שגרתיים בבדיקות האולטרסאונד. במידה ומאבחן הבדיקות פספס ממצאים חשודים ובעקבות כך לא שלח את האישה לבדיקות המשך גילוי מחלות גנטיות, הרי שמדובר בעילה לתביעה בגין רשלנות רפואית.
התעלמות ממצוקה עוברית
מצוקה עוברית היא מצב שבו ישנו ליקוי באספקת החמצן לעובר. לרוב מקרים אלו מתגלים כאשר האם מדווחת על ירידה או היעדר בתנועות העובר או כאבים ודימומים. במקרי מצוקה עוברית יש לחבר את האם למוניטור על מנת לעקוב אחרי הדופק של העובר. במידה והמצוקה מחריפה יש להגביר את אספקת החמצן אם על ידי אספקת חמצן לאם, המלצות לשינוי תנוחה או במקרים חריגים, לנסות ליילד את העובר בלידה מכשירנית (באמצעות מכשיר וואקום) או בניתוח קיסרי. במידה וישנה התעלמות ממצוקה עוברית, אי אספקת חמצן מספקת יכולה להוביל לנזקים נוירולוגיים חמורים ואף למות העובר.
רשלנות רפואית בהריון
חשוב להבין כי לא כל מקרה של מות העובר הוא אכן תוצאה של רשלנות רפואית, וישנם מקרים בהם לא היה ניתן לצפות מראש או למנוע את מות העובר. על מנת להוכיח כי אכן מדובר במקרה רשלנות בלידה או רשלנות בהריון, יש להיוועץ עם עורך דין רשלנות רפואית שאחראי ליצור קשר עם רופא מומחה לצורך חוות דעת רפואית בנוגע לנסיבות האירוע ורמת הזהירות הסבירה שננקטה על ידי הרופאים.