אחד הסיבוכים הקשים והנדירים ביותר שיכולים להתרחש במהלך הלידה הנו קרע ברחם. הגורם העיקרי שנמצא כמעלה את הסיכון לקרע ברחם הוא זירוז הלידה בעזרת פיטוצין. הפיטוצין הוא למעשה חיקוי מלאכותי של הורמון האוקסיטוצין וגורם להתכווצויות – צירים מלאכותיים ברחם . רוב בתי החולים ימנעו ככל שניתן ממתן פיטוצין. בתי חולים אחרים יתנו פיטוצין אך במינון נמוך מאוד ותוך ביקורת צמודה ומוניטור רציף.
סיכון לכריתת הרחם
במקרים רבים הפיטוצין גורם לצירים חזקים הרבה יותר מצירים טבעיים שאינם מתואמים עם הגוף ולכן הוא מעלה משמעותית את הסיכון לקרע ברחם. אחד הסיבוכים הקשים אשר עלולים להתרחש במהלך לידה הינו גרימת נזק לרחם עד למצב של צורך בכריתתו ופגיעה ביכולתה של היולדת להיכנס להריון בעתיד.
גורמי סיכון נוספים לקרע ברחם
ישנם גורמי סיכון נוספים שעלולים ליצור קרע ברחם, אך חשוב לציין כי הממצאים לגביהם הרבה פחות מובהקים וחד משמעיים. בין גורמי סיכון אלו ניתן למנות זיהום בצלקת לאחר ניתוח קיסרי, לידה המתרחשת 18-24 חודשים בלבד מאז ניתוח קיסרי בלידה קודמת, היריון מעל 42 שבועות ומעל שני ניתוחים קיסריים בעבר.
מהם הסימנים שיכולים להעיד על קרע ברחם?
חשוב להיות מודעים לסימנים שיכולים להעיד על קרע ברחם על מנת לזהות את הבעיה ולקבל טיפול מידי. בין סימנים אלו ניתן למנות תחושת כאב חד ופתאומי בבטן (כאב השונה מאוד מכאב צירים), דימום נרתיקי ופתאומי, הפסקת הצירים או שינוי פתאומי בקצב והתחושה שלהם, עליה בקצב דפיקות הלב של האם, תנועות עובר מוגזמות, ירידה בלחץ הדם של האם, תנועות עובר מוגזמות, סימנים של הלם ואיבוד הכרה של האם.
מקרים של רשלנות בלידה
ישנם לא מעט מקרים בהם רשלנות בלידה הובילה לסיבוך קרע ברחם. מקרה בולט הוא בתביעה שהוגשה ע”י משרדנו שלבית משפט שלום בירושלים נגד בית החולים ביקור חולים. בתביעה נטען, כי בשל זירוז הלידה על ידי מתן עירוי פיטוצין התובעת החלה לסבול מכאבים קשים. למרות שהיולדת התלוננה באוזני הצוות הרפואי ולמרות שביקשה ביצוע ניתוח קיסרי, התעלם הצוות הרפואי מתלונותיה והחליט להמשיך את הלידה כלידה רגילה. סופם של האירועים בכך שבהמשך תהליך הלידה, היולדת איבדה את הכרתה והובהלה לחדר הניתוח במצב חירום, שם נאלצו הרופאים לכרות את רחמה והעובר לא ניצל. מעבר לכך, טענו התובעים, כי לא הוסברו להם הסיכונים הכרוכים בלידה בהשראת פיטוצין וכי התובעת לא חתמה על טופס הסכמה ללידה שכזו. בתביעה נטען, כי הרופאים התעלמו מסימנים אשר העידו על מצוקת האם והעובר וכי עקב השימוש בפיטוצין נגרם לתובעת קרע ברחם שהביא לכריתתו ולהפסקת היכולת של האם להביא ילדים נוספים לעולם. בית המשפט קבע, כי ארעה רשלנות רפואית בטיפול שהעניקה הנתבעת לתובעת לכל אורך הדרך, החל בהחלטה לגבי סוג הלידה ועד להליך שהביא לבסוף לכריתת הרחם ולפסיקת פיצויים בסך כולל של 450,000 ₪ עבור התובעים.
רשלנות בלידה המובילה לקרע ברחם
כאמור, היווצרות קרע ברחם הנו מצב נדיר מאוד המרחש לרוב בשל טיפול לקוי של הרופא המיילד. בכל מקרה של חשש לרשלנות של הצוות המיילד שהוביל לקרע ברחם מומלץ לפנות לשירות עורך דין רשלנות רפואית על מנת להוכיח את הקשר הסיבתי ככל שניתן בין הטיפול של הצוות המיילד לבין הנזקים שנגרמו לאם ולרחמה. עו”ד רשלנות רפואית הבקיא בתחום רשלנות בלידה או רשלנות בהריון ידע כיצד לקבל את גובה הפיצויים המקסימאלי המגיע לתובעים ביס לגובה הנזק. מאחר וקרע בלידה נחשב לסיכון נדיר שיכול להוביל לסיבוכים משמעותיים בעתיד עד לכדי כריתת רחם, עולה החשיבות של הגשת תביעה על ידי עורך דין מומחה ומיומן בתחום.